מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לא זכיתי באור מן-ההפקר

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר / חיים נחמן ביאליק

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,

אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,

כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו

וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,

נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –

כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת

כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,

זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,

וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,

וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,

וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי

אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.

תרס"ב.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הַטִפָּה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(בשנת מות הרצל, תרס"ד)


אחות גדולה לי, המבולבל, וכוס-היסורים שמה.

ועומדת כוס זו במעמקי המעמקים, בפנים שפנים, בקודש- הקדשים שׁבחָזי, חֲזֵה נודד, תועה ומבולבל.

מזוגה היא עומדת, מזוגה ומלאה, ונִסכּה עולה על כל גדותיה.

והנה כל מרור-המרורים, כל אסון-האסונות, כל עינויי-התָּפתה, הנכלמים מפני עצמם, – כל זה יבוא ויתערב בנסכּה של כוס זו המזוגה והמלאה…

וטיפה אחת ישנה לכוס זו.

קטנה היא אותה טיפה, זעירה, בלתי-ניכרת; אפס כי מרירה היא עד לעילא מכל אומר ודברים.

מצעָרה היא טיפה זו, אפס כי היא גדוֹשׁ תגדוֹשׁ את המלא והישׁפך תישׁפך מעל השׁולַים; היא תדכא ותכבושׁ ותשׂים מתג ורסן בסאון-הרוח; היא תטמא ותחלל ותעכיר…

זו הטיפה מעכירה את קוּבּעת-התרעלה…

ושַׁמה ושׁאיה יוּכּת הלב!

––––––––

יום-קיץ לוהט.

חוצות הגיטו שבמזרח-לונדון מזיעים מחום מעוּפּש ומעבודה קשה. הגסות, הזוהמה, המהומה והרעבון נישאים על כנפי ההבל הכבד מנשוא; הם באים ועולים מן הסימטות הצרות, מאבני החצרות המטונפות, מאשנבי החומות המוּשחרות; הם באים ועולים וזוחלים ומשתפכים…

תינוקות מזרע אברהם, יצחק ויעקב יוצאים מחוריהם, סובבים ונרמסים ברגל העוברים והשבים; יהודוניות מליטא ופולין, גליציה ורומניה, בכובעי-גברים קטנים ועגולים וב“סמוֹכטוֹת”1 נאלחות ממהרות אל ה“ליין”2, והן עוברות וממלמלות בז’ארגון המשונה שלהן על כל המעשים הנעשים ב“סטריטיהן” – מבואותיהן וב“רוּמיהן” – דירותיהן, על ה“דינֶר” וה“סַפֶּר”, ארוחת הצהרים וארוחת הערב, העולים ב“צרות גדולות”, על עולליהן שב“סקוּל”3 ועל בעליהן שב“ווֹרקשופּ”4… ועל ה“ירוקים”, אורחיהן וקרוביהן הללו, שבאו מארץ-מולדתם להיות תלויים בצואריהן של הני נשי, יוצאות ליטא ופולין, גליציה ורומניה…

בחורות עבריות, בעלות-מלאכה והולכות בטל, עוברות במהלכן הזקוף והנחפז ובמלבושן הצעקני והמחוצף, ומאחוריהן – בחורי ישראל, אנגלו-דז’וּאים, בצוארונים מגוהצים וגבוהים, בנעלים צהובות בעלות-שרוך ובמכנסים צרים וקצרים… וכולם, גם הבחורים, גם הבתולות, גם התינוקות מעקמים את פיהם, דוחקים בלשונותיהם, מתיזים בשפתותיהם ומדברים “שפת-הארץ”…


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

  4. ftn4  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.