לֹא מִגְּדוֹת יַרְדֵּן, מֵרֹאשׁ הַר הַלְּבוֹנָה –

מִלִּבִּי בְּרָכוֹת תָּבֹאנָה,

וְרוּחִי עַל עָב קַל יִשָׂאֵן אֵלֶיךָ

בְּדֶרֶךְ הָעוֹלֶה צִיּוֹנָה.

וְיִהְיוּ-נָא רִגְעֵי הַגִּיל קַרְנֵי אוֹר

הַמְבַשְּׂרִים יוֹם בָּהִיר, הַקּוֹרְאִים לִדְרוֹר,

וּתְהִי-נָא הַכּוֹס הַמְנוֹפֶפֶת אֶל עָל

לִתְקוּמַת הַר צִיּוֹן, לִתְשׁוּעַת עַם דָּל,

כִּי שָׁם צִוָּה אֵל אֶת הַבְּרָכָה לָעַד,

שָׁם מִקְוֵה-יִשְׂרָאֵל, אוֹר יוֹמוֹ הָרָד.

נדפס בחלקו בספר “ביאליק, חייו ויצירתו” מאת פ' לחובר, עמ' 361–362