מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הֲשָׁלוֹם לָךְ, אָחִי!

מאת: מיכה יוסף לבנזון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בשובו ממעיני מרפא הביתה והביא עמו

ספרו “שירי בת ציון” אשר חבר שם ושלחו

לאחיו ני"ל בעודנו בכתובים, כתב עליו השיר הזה:


הֲשָׁלוֹם לָךְ, אָחִי! הֵן עַתָּה בָּאתִי!

לִמְצוֹא שָׁם מַרְפֵּא שִׁלְּחַנִי אָבִינוּ!

בִּקַּשְׁתִּי חִפַּשְׂתִּי אַךְ לֹא מָצָאתִי –

וּרְאֵה מָה הֵבֵאתִי – אַל נָא תַלִּינוּ –

לִמְצוֹא לִי נֹחַם עַל כִּנּוֹר הִגָּיוֹן

שַׁרְתִּי לִי שָׁמָּה שִׁירֵי בַת צִיּוֹן!

**

קָחֶם נָא אָחִי! קָחֶם נָא וּרְצֵמוֹ

אוּלַי גַּם בָּהֶם תִּמְצָא לָךְ מַרְגּוֹעַ;

גַּם אָבִינוּ רָצָם וַיִּקָּחֶמוֹ

כִּי גַם מִנְחָה זוּ הֵבֵאתִי בִזְרֹעַ!

וּלְאֵל חַי קַוֵּה-נָא, אָחִי, גַם עִמִּי

וָאֱהִי לָךְ אָח – בֶּן אֵל אָבִי וּלְאִמִּי!

––––––––


על ספרו “שירי בת ציון” אשר שלח

לאחיו נ"י אחרי צאתו לאור, כתב לאמר:

כבוד אחי יקירי רב המהללים כמוהר"ר

אריה הכהן לעבענזאהן


אָח, אָהוּב, נֶחְמָד וִיקַר הָרוּחַ!

זֶה סִפְרִי נָא קָחָה יֵאתֶה עָדֶיךָ!

מֵאָח לָךְ יָחִיד הֲלֹא לָךְ שָׁלוּחַ –

וּלְשִׁירָיו אֵלֶּה נָא שִׂימָה לִבֶּךָ!

הֵן עַל בִּרְכֵּי הַשִּׁיר רָאִיתָ חַיִּים

עֵת אָבִינוּ הָרָם בַּשִּׁיר נִצֵּחַ!

בַּת שִׁירוֹ שִׁעַשְׁעַתְךָ עַל כַּפַּיִם,

בַּת גִּילְךָ הַחֶמְלָה – הוֹ אָח צוֹלֵחַ!

לִבְּךָ לֵב חָכָם, לָךְ נֶפֶשׁ מַשְׂכֶּלֶת,

וַתֶּאֱהַב גַּם שִׁירַי, “שִׁירֵי בַת צִיּוֹן”;

עוֹד יוֹתֵר מִכֻּלָּם שִׁיר הַקֹּהֶלֶת –

בּוֹ כָּל לִבִּי שָׁפַכְתִּי עַל גִּלָּיוֹן!

אַל נָא, אָחִי, מֵהֶם תָּסֵב אַפַּיִם,

הֵן יַלְדֵי אָחִיךָ אֹהַבְךָ הֵמָּה!

אַךְ זֹאת נֶחָמָתוֹ פֹּה לוֹ בַחַיִּים

וּלְחָלְיוֹ בָּם יִמְצָא רִפְאוּת נָעֵמָה!

מיכה יוסף לבנזון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מיכה יוסף לבנזון
יצירה בהפתעה
רקע

מענייניה של אסיפת המורים

מאת אליעזר שיין (מאמרים ומסות)

הישוב בארץ עומד בראשית גדולו. שרשיו עוד אינם מעורים בקרקע. רק שכבה אחת דקה, הנפסקת מקומות מקומות, מכסה את קרקע גדולו. אין עוד רוח הקיים לעצמו ובשר לעצמו, כי אם צומת-חיים אחת.

ובהתאסף המורים לדון על עניני החנוך בארץ, אין הם רשאים ואינם יכולים להעלים עין ממצב הישוב בכללו עם כל השאלות הקשורות בו. כל מלה ומלה צריכה להמשך בהכרח אחרי איזה נקודת חומר שבארץ, אשר ממנו היא יצאה ואליו היא שבה. ומשום כך, אם ועידת מורים זו, ועידה חשובה ומלאה ענין לכל הדעות, דנה בשאלת החנוך על דרך ההפשטה ורק על דרך ההפשטה – הפשטה לא רק מסביבת החיים, אלא גם מסביבת חנוך – הרי היא זקוקה להתראה.

ההרצאות והשאלות אשר התבררו בועידה נתבררו כאילו לא היה כל מגע עם תנאי המקום והסביבה.

מכיון שאתה זז מדרך המציאות, הרי אתה מסכן את עצמך לאבד לא רק את הדרך אלא גם את המטרה, ואתה עלול להכנס לעולם התוהו של מלים ופרזות, דמיונות והזיות. בכח הסברא התלושה מן החיים אפשר לטהר היום את אשר טמאת אך זה אתמול.

רק המציאות מציבה גבולים ושמה מדה וקצב: הן שלה – הן, ולאו שלה – לאו.

היום הראשון היה מוקדש כולו לבקורת המרכז ופעולותיו. פעולת המרכז הצטמצמה כמעט רק סביב משכורת המורים. כדבר הזה יצא לא רק מפני הבקורת אלא גם על פי הדין-וחשבון.

איזה עלבון רוח רחף באולם. המורים הרגישו עצמם כיורדים מנכסיהם. והרגשה זו תקפה גם את אלה מחברי הועידה, אשר השתדלו לכאורה להוכיח, כי אין הדברים כך.

אין אני נוטה לדעתם של אלה מחברי הועידה, החושבים את שאלת המשכורת לשאלה שאינה הגונה. להיפך, רואה אני משכורת זעומה לא כיתרון אלא כחסרון גדול לישוב בכלל ולחנוך בפרט. משום שגבול שם הקב"ה לכוחותינו, ובתנאים של צרה ומצוקה, מזונות דלים ופרנסה בדוחק גופנו הולך ומתנוון, ואתו יחד גם כוחות הנפש. ויישר כוחו של המרכז על עבודתו לשם כך, ואין בזה משום ירידה בכלל. אך אם במשך שמונה חדשים לא עשה המרכז כלום בסדור מוסדות חברתיים להטבת מצב החנוך והספיק רק בּשאלת המשכורת ותו לא מידי – הרי יש באמת חשש ירידה, ומובן צעדם של המורים אשר העירו על כך וקבלו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.