מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אספתי לי קרנה

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָסַפְתִּי לִי קַרְנָהּ / אלתר לוין

בְּשָׁעָה וְרוּדָה, לְבָבִית, בַּת זִיוִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים

נְתוּנים הָרְחָשִׁים בְּקִרְבִּי אֵלַיִךְ, אֵלַיִךְ, אַיָּלָה!

חַסְדֵי עֵינַיִךְ וּשְׂחוֹקֵךְ חוֹפְפִים לְפָנַי וְעוֹלִים,

דּוֹרְשִׁים תַּשְׁלוּמִים מִלִּבִּי, מִלְּבָבִי שֶׁדָּלָה

נֶחָמָה וְחֶמְלָה וְאַהֲבָה

מִנַּפְשֵׁךְ, מִחֻמָּהּ וְלַהֲבָהּ,

בַּיָּמִים הַטּוֹבִים וְיָפִים, בְּחוֹם הַלְּבָבוֹת לִשְׁנֵינוּ!

לִבַּבְתִּנִי בַשָּׁעָה הַוְּרוּדָה וְיִחְיֶה בְרוּךְ זִכְרוֹנָהּ

גַּם בַּשָּׁעָה הַזְּעוּמָה שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה;

שִׁמְשֵׁךְ לֹא יָבֹא! לֹא יִשְׁקַע לְעוֹלָם זְהָבָהּ וּגְאוֹנָהּ!

אָסַפְתִּי לִי קַרְנָהּ, בְּצֹהַר נִשְׁמָתִי אֲשִׂימֶנָּה:

לְמַעַן תְּחַמֵּם לְבָבִי

וְנֹחַם לְנַפְשִׁי כִי תָבִיא,

בְּשָׁעָה דוֹלֶפֶת, סַגְרִירִית, עֵת מְעֻנָּנִים שָׁמֵינוּ!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. הדקל (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

א.

יוסף (כך נקרא שמו בישראל) חוואָלסוֹן נולד בשנת 1819 בוילנה. אביו היה למדן גדול, וכל היום ישב בבית-המדרש על התורה ועל העבודה. אמו חוואָלֶס (מזה שם משפחתו חוואָלסון) היתה מטליאה שקים ובמשכורתה הדלה פרנסה בצמצום גדול את אישה ואת ארבעת ילדיהם הקטנים, ויוסף הוא הבכור. כל היום היה יוסף יושב ולומד בּחדר, ומתחלת הערב עד חצות לילה היה אביו משנן לו את לקחו בביתו. עוד בּילדותו כבר נכרו בו כשרונותיו המצוינים, ויהודי-וילנה נהרו מעברים לראות את נער-הפלאות הלומד “אלפס” עם כל המפרשים. אֲבל ימי אביו כבר חוצצו. ארבע שנים חלה את מחלת השחפת וימת.

אז שלחה אותו אמו האלמנה אל ישיבת הגאון המפורסם ר' ישראל גינזבּורג, שנודע בּרבּים בשם “ר' ישראל הזאַרֶצי”. ר' ישראל זה היה מחותנו של אחי הגר"א ונתפרסם בין הלומדים בּתור אחד מעמודי התורה והיראה. חוואָלסון היה צעיר-התלמידים בּישיבה, שלמדו בה רק בּחורים ואברכים. לאחר שהרגיש ר' ישראל בּחואלסון כי ברכה בו, הבדיל אותו מיתר תלמידיו ויחברהו אל בנו העילוי ולמד את שניהם יחד בּמעונו. בּאותה עת כבר עזר חוואָלסאן למורו הגדול לעבּד עם הרבּה תקונים והוספות את הספר “חיי-אדם” לר' אברהם דאַנציג, אשר הוציא אותו ר' ישראל גינזבּורג מחדש עם הקדמה שלו בּשנת 1836.

אבל חוואָלסון לא הסתפק בּלמודי הישיבה בלבד, ובעת שהיו הכל ישֵנים, היה הוגה בתחלה “בספר העיקרים” ואחרי כן ב“מורה נבוכים”, שהשיג אותם בעיר. כשהיו לו שתי פרוטות בכיסו, היה קונה לו נר של חֵלב וקורא לאורו כל הלילה בספרי ימי-הבּינים הנזכרים. לפנות בּוקר היה חוזר אל התלמוד והפוסקים. ר' ישראל היה מוצא אותו תמיד כשהוא יושב לפני הגמרא, ולא עלה על דעתו, כי תלמידו החביב גזל שֵנָה מעיניו כל הלילה והגה בספרים מסוכנים, לפי דעתו, לבני-הנעורים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.