מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מאורה

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יָחִיד מְרוֹמָם שׁוֹכֵן עֲלִיָּה,

מָלֵא כְבוֹדוֹ קַצְוֵי נְשִׁיָּה –

נַפְשִׁי, לְיִשְׁעוֹ צַפִּי וְדֹמִּי,

כִּי מֵחֲסָדָיו כּוֹסִי רְוָיָה.

אֶצְעַק לְעֻמָּתֶךָ וְאֶקְרָא

שִׁמְךָ, וּמָעוֹז שִׁמְךָ בְצָרָה:

הַטֵּה לְשַׁוְעִי אֹזֶן מְהֵרָה,

אֵלִי, וְהוֹסֵף יָדְךָ שְׁנִיָּה

לִבְנוֹת כְּמֵאָז מִקְדַּשׁ הֲדוֹמִי,

מֵאֵין רְצוֹנְךָ יֻכַּת שְׁאִיָּה.


בָּנִים אֲשֶׁר מִעוֹלָם אֲהַבְתָּם –

אֵיכָה בְתוֹךְ הַמַּאֲסָר שְׁכַחְתָּם?

הַאִם אֲיַבְתָּם, אוֹ אִם עֲזַבְתָּם

לָעַד – וְהֻכּוּ בְּלֹא צְדִיָּה?

גּוֹאֵל דְּמֵיהֶם אָפֵס, וְאֵין מִי

יִדְרֹש דְּמֵיהֶם כַּמָּה בְשִׁבְיָה.


רַחוּם, הֲדָרָךְ יָרְשׁוּ עֲרֵלִים,

בִּמְקוֹם כְּרוּבִים נָתְנוּ אֱלִילִים.

עַד אָן, אֱלֹהַי, תַּסְתִּיר וְתַעֲלִים,

עֵינָךְ – וְרָאוּ אַנְשֵׁי רְמִיָּה?

יָרְדוּ פְלָאִים דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי

נֶגְדָּם – וְאַיֵּה קִנְאָתְךָ, יָהּ?


מָרוֹם, לְמַעְנָךְ תִּזְכֹּר בְּרִיתָךְ,

יוֹם לַאֲסִירֵי תִקְוָה פְּדוּתָךְ

תִּשְׁלַח, וּבַשֵּׂר שְׁאָר עֲדָתָךְ:

'בָּאָה יְשׁוּעָה לָךְ, אֹם עֲנִיָּה!

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר וְקוּמִי

אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ, צְבִיָּה!'


אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

דרכי הלימוד של התנ"ך

מאת חיים אריה זוטא (עיון)

פרשיות אחדות מהספר נדפסו ב“הד החנוך” בשנות תרצ“ב–תרצ”ג, בשם “דרכי הלמוד של התנ”ך“, ובשם זה נמסר הספר לדפוס בשנת תרצ”ד. בזמן הדפסת הספר יצא ספרו של מר ד. שרפשטיין גם הוא בשם “דרכי למוד התנ”ך". ונמוקו עמו – כפי התנצלותו לפני המחבר במכתב –, כי “לפי דעתו ודעת חבריו השם הזה הוא כללי, מעיד על המקצע – ואין זכות בעלים חלה עליו”…

***

בספרי זה: “דרכי הלמוד של התנ”ך" – פרי עבודתי בבית מדרש למורים הכללי – השתדלתי להראות למורים הצעירים איך וכיצד עליהם ללכת בלמוד התנ“ך בבית ספר העממי, מספורי המקרא על פה בכתה א' עד פרקי ישעיה הנשגבים בכתה ח'. ההוראות הן כלן הלכה למעשה, מבלי הכנס בשאלות כלליות של חנוך והוראה ומבלי התעמק בבעיות פדגוגיות ושיטות עיוניות. לדעתי, כללי המתודיקה והדידקטיקה הנתנים במקצועות הלשון והספרות בכלל אינם מתאימים לגמרה ללמוד כתבי הקדש, שהוא מקצע בפני עצמו, ומטרות אחרות לו ודרכים אחרים. מובן, שיכלתי לתת רק קוי אחיזה כלליים לכל שנת למוד ולכל ספר, אבל, לדעתי, מספיקים הם להיות בנין-אב לכל סוגי התנ”ך.

דעתי היסודית, שהובעה בספר זה, היא, כי למוד התנ“ך צריך להיות נתון ברוח “המסרת והאמת ההסטורית” לפי דבורו של שד”ל, או על פי “התנ”ך הלאומי" כמבטאו של אחד העם, כלומר: לבלי סור מהמסרת, שנתקדשה באומה אלפים שנה. “המסרת והאמת חופפות זו את זו בלמוד התנ”ך".

העמדתי לי למטרה הַקְנָיַת כל ספרי התנ“ך בבקיאות האפשרית: שלש פעמים למוד החמש (ביחד עם “ספורי המקרא” בכתות ב–ג); פַּעֲמַיִם נביאים ראשונים ופעם אחת נביאים אחרונים; אמוּן במדה מספקת בפרוש רש”י ועיון קל בפרושים אחרים; חזוק הנלמד על ידי הבעה בכתב – בחבורים תנכיים –, פתוח הדמיון על ידי ציור וכיור ועל ידי קריאת ספורים תנכיים ומאמרים עיוניים קלים, – ובשנה האחרונה גם “דעת המקרא”, מעין מבוא לכתבי הקדש. מובן, שאין זאת אומרת שלא תבאנה קצת השמטות של פרקים ידועים, בין מאלה “שנקראים ולא מִתַּגרמים” ובין אלה, שמפאת תכנם העמוק וקשי לשונם, אין הם מובנים לגיל ביה"ס העממי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.