מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בית הכנסת הישן בתאודוסיה

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַיָּשָׁן בְּתֵאוֹדוֹסְיָה / שאול טשרניחובסקי

כְּאַגָּדָה צְנוּעָה זוֹ נוֹבַעַת מִפִּי סָבָה,

שֶׁכֻּלָּהּ-כֻּלָּהּ רֹךְ וּבָאָה מִן הַלֵּב,

שֶּׁאֵין שִׁלְטוֹנָהּ אַךְ בַּנִּימָה שֶׁבַּכְּאֵב,

נִצַּבְתָּ, מִקְדָּשׁ מְעַט, בְּגִזְרָתְךָ הַמְחֻטָּבָה.

וּבְעֵינֵי אֶשַׁק דְּמוּת כָּל-פְּלֵיטַת-זְמַן כִּכְתָבָהּ

עַל-פְּנֵי כְתָלֶיךָ וְעַל-תִּקְרָתְךָ בַּחֲלֵב

הַסִּיד הַמְכַסֶּה לָהּ, בִּרְצוֹתִי לְשַׁלֵּב

בַּחֲרוּתְךָ מִשֶּׁכְּבָר וּגְבוּרַת יְמֵי-סְתָוָהּ.

אֶל עַמוּדֶיךָ הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּעַנְוַת-חֵן

בַּבָּאִים: "שָׁלוֹם, בְּנִי! גַּם-אַתָּה בָאתָ? כֵּן?

וּבְמֶשֶׁךְ מֵאוֹת דּוֹר אֲנִי רָאִיתִי רַבִּים:

"בַּשְּׁבִי… נִכְבַּדֵּי-עָם… נִמְלָטִים מִן הַשְּׁמָד…

הַלָּלוּ סָפוּ, שׁוּב אֵל צָצוּ – כַּעֲשַׂבִּים,

מִצָּפוֹן וּמִיָּם, מִצְטָרְפִים בְּ’אֶחָד'!"

1920

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

סִפּוּר יָמַי – חלק שני

מאת זאב ז'בוטינסקי (זכרונות ויומנים)

המבקר הפיקח ב“קרית ספר” ציין כמה טעויות בחלק הראשון של ספורי; מהן גסות – למשל, את ועידת הלסינגפורס קראתי “ועידה ששית לציוני רוסיה”, והיא אך השלישית היתה, ומי כמוני, אחד מיוזמיה, חייב לדעת ולזכור. או תיארתי את בקורי-מאונס אצל מושל העיר אודיסה ניידהאַרט, אלא כיניתיו שוּבאַלוב: גם בעיני אני מוזרה הטעות – כמה עקיצות-לעג הקדשתי לאותו ניידהארט במאמרים שונים! מצד אחר, מוזר עלי שיכולתי (בספּרי על אותו הנאום ה“אנטישמי” בו נתבטא צעדי הראשון על שדה הציונות, ברן 1898) לערבב בין נחמן סירקין ונחום סירקין – לא “נחום” כי נחמן השתתף באסיפה ההיא, ומסופקני אם פגשתיו אחרי-זאת אף פעם אחת; אבל נחום סירקין ידידי היה ועד היום לא נשתכח מלבי.


בטח עוד תרבינה מאלה, וגם תגרענה מהן, הטעויות שאטעה בחלק השני הזה. הנני כותב אותו באניה (גם את הראשון באניה כתבתי), אמשיך או אגמור בנגב-אפריקה מטרת-נסיעתי. אך אילו גם בעיר מושבי ובעצם מעוני כתבתי – נודד אין לו ארכיון, ואף מה שנגנז בתיקים או ארגזים – את רובם קשה למצוא ואין לי פנאי לחפש.



אינני זוכר אם “האמנתי במלחמה” אז בימי הקיץ 1914. אמנם כשנתים וחצי קודם, בראשון לינואר 1912, הדפסתי בעתון האודיסאי מאמר בו “ניבאתי” את המאורע בכל היקפו – חציו נכון וחציו לא (המאמר, תוארו “הוֹרוֹסקוֹפּ”, הודפס באחד מקבצי כתבי הרוסים). אבל מסופקני אם שערתי לעצמי באותו הקיץ, למרות הרג יורש-העצר לאוסטריה וכל הנולד מדמו, שהיום הגיע. דומני, את הרגשותי כלפי המלחמה אני זוכר היטב: מן הרגע הראשון, בכל נפשי ובכל מאדי קוויתי והתפללתי למפלת רוסיה. אילו בי היה תלוי גורל המלחמה בשבועות האלה, כך הייתי מכריע: שלום מהיר במערב, בלי נוצח ובלי מנוצח – אבל קודם כל מפלת רוסיה. מסופקני אם יש עלי הצורך כאן להשבע, כי לא מתוך שנאת מולדתי הגשמית חפצתי בחורבן צבאיה: סברתי שאם תוּכּה רוסיה בשדה, תשתחרר מבפנים, אבל אם תנצח – משטר העבדות ינצח.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.