מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אדני נגדך כל תאותי

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי / ר' יהודה הלוי

אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי,

וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי.

רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה רֶגַע ‑ וְאֶגְוָע,

וּמִי יִתֵּן וְתָבוֹא שֱׁאֶלָתִי,

וְאַפְקִיד אֶת‑ שְׁאָר רוּחִי בְּיָדְךָ

וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לי שְׁנָתִי!

בְּרָחְקִי מִמְּךָ – מוֹתִי בְחַיָּי,

וְאִם אֶדְבַּק בְּךָ – חַיַּי בְּמוֹתִי,

אֲבָל לֹא אֵדְעָה בַּמֶה אֲקַדֵּם,

וּמַה תִּהְיֶה עֲבֹדתִי וְדָתִי.

דְּרָכֶיךָ, אֲדֹנָי, לַמְּדֵנִי,

וְשׁוּב מִמַּאֲסַר סִכְלוּת שְׁבוּתִי,

וְהוֹרֵנִי בְעוֹד יֶשׁ‑ בִּי יְכֹלֶת

לְהִתְעַנּוֹת, וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּתִי,

בְּטֶרֶם יוֹם אֱהִי עָלַי לְמַשָּׂא,

וְיוֹם יִכְבַּד קְצָתִי עַל קְצָתִי,

וְאִכָּנַע בְּעַל כָּרְחִי, וְיֹאכַל

עֲצָמַי עָשׁ וְנִלְאוֹ מִשְּׂאֵתִי,

וְאֶסַּע אֶל מְקוֹם נָסְעוּ אֲבוֹתָי,

וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם תַּחֲנוֹתִי.

כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל גַּב אֲדָמָה,

וְאוּלָם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי.

נְעוּרַי עַד הֲלֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם,

וּמָתַי גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְבֵיתִי?

וְהָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלִבִּי

מְנָעַנִי לְבַקֵּשׁ אַחֲרִיתִי!

וְאֵיכָה אֶעֱבֹד יוֹצְרִי – בְּעוֹדִי

אֲסִיר יִצְרִי וְעֶבֶד תַּאֲוָתִי?

וְאֵיכָה מַעֲלָה רָמָה אֲבַקֵּשׁ –

וּמָחָר תִּהְיֶה רִמָּה אֲחוֹתִי!

וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבִי,

וְלֹא אֵדַע – הֲיִיטַב מָחֳרָתִי?

וְהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עֲרֵבִים

לְכַלּוֹת אֶת­‑ שְׁאֵרִי עַד כְּלוֹתִי.

וְלָרוּחַ יְזָרוּן מַחֲצִיתִי,

וּלֶעָפָר יְשִׁיבוּן מַחֲצִיתִי.

וּמַה אֹמַר – וְיִצְרִי יִרְדְּפֵנִי

כְּאוֹיֵב מִנְּעוּרַי עַד בְּלוֹתִי?

וּמַה לִּי בַּזְמָן – אִם לֹא רְצוֹנְךָ?

וְאִם אֵינְךָ מְנָתִי ‑ מַה מְנָתִי?

אֲנִי מִמַּעֲשִׂים שׁוֹלָל וְעָרוֹם

וְצִדְקָתְךָ לְבַדָּהּ הִיא כְסוּתִי –

וְעוֹד מָה אַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְאֶשְׁאַל!

אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי!

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

ביצ'טה

מאת זאב ז'בוטינסקי / חנניה רייכמן (פרוזה)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. התרגום מובא ברשות בעלי הזכויות.

בימים ה­­­­­­הם התגוררתי אצל משפּחה עניה מאוד של פקיד-דוֹאַר, מוּל מנזר-הקאַפּוּצינים. הפקיד הסיע כל הימים דוֹאַר לדרום ולצפון, ובזה מצא חן רב בעינַי. בבית נותרה אשתו באה-בימים, אשה טובת-לב ונבונה, ושתי בנות. שם הבכירה – אוֹלגה ושם הצעירה – בּיצֶ’ה.

בּיצ’ה היתה בת חמש-עשרה. פניה היו רציניים וחביבים כל-כך, עד שכל באי-חדרי לא גרעוּ ממנה עין ואחר-כך היו אומרים:

– לבעלת הבית שלך בת נחמדה.

חיי בביתם היו נוחים מאוד. דלת חדרי היתה נפתחת ישר לבית המדרגות, ובחוץ, ליד הדלת, תלוי היה מין עציץ לפרחים, מלא אדמה. ואולם פרחים לא היו בו: היה בו המפתח של דלתי. וכל ידידי ידעו, כי אפשר לבוא אלי בכל שעה, לקחת מתוך העציץ את המפתח ולהתישב בחדרי כאדם בתוך שלו.

בוקר-בוקר, בערך בשבע וחצי, דפקו על דלתי. הייתי מקיץ ושואל:

– מי שם?

– קפה.

הייתי פורש את השמיכה כסדרה ואומר:

– נא להכנס.

היתה נכנסת אוֹלגה או בּיצ’ה, מברכת אותי בבוקר טוב ומעמידה על כסא קלוּע זול מגש בּלוּי ועליו ספל קפה בחלב ופרוּסת לחם לבן. הקפה היה גרוּע, הפּינכּה מלוּכלכת במקצת והלחם חסר-טעם. אך אוֹלגה ובּיצ’ה היו כל-כך חביבות, עד שנשארתי בביתם שלשה חדשים ולא מרדתי אף פעם על שהגישו לי פת-שחרית עלוּבה מדי (והרי היא שימשה לי ארוּחת צהרים) בכלים לא רחוצים די-צרכם ויין לא-טעים. בקושי התאזרתי אכזריות אפילו כדי לדרוש את החלפת הציפיות במועדון. אוֹלגה ובּיצ’ה היו מלאות-חן להפליא, אם כי לבשוּ שמלות עניות ולא תמיד נקיות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.