מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מגלה טמירין

מאת: נפתלי הרץ אימבר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מְגַלֶּה טְמִירִין / נפתלי הרץ אימבר

הוי חכמים חכמים ונגד פניהם נבונים

(ישעיהו)

יֶשְׁנָם חֲכָמִים, בְּעֵינֵהֶם נְבוֹנִים,

אֲרָצוֹת יָתוּרוּ, חַפֵּשׂ מַטְמוֹנִים,

הַרְאוֹת לַתֵּבֵל מִיָּמִים עַתִּיקִים,

מִסְּגֻלַּת קֶדֶם, מִדָּתוֹת וְחֻקִים.

בְּחוֹף הַיְאוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,

שָׁם תִּרְאֵם רוֹבְצִים בֵּין מִשְׁפְּתָיִם,

לַחֲנוּטִים יְדַבְּרוּ עָלֵימוֹ אָבַד כֶּלַח,

אִם רָאוּ נֹחַ וְדוֹרוֹ מְתוּשֶלַח.

וּבְאֶרֶץ יָוָן יָלִינוּ בַּנְּצוּרִים

בַּמַּעֲדֵּר יַעֲדְּרוּ קְבָרִים וְצוּרִים,

בְּחֹרְשֵׁי אֲדָמָה יַחְרְשׁוּ כֹּל תֶּלֶם,

חַפֵּשׂ אַחֲרֵי שִׁבְרֵי יַד וָצֶלֶם.

חַפְּשׂוּ וּרְאוּ כָּל בֵּית נְכֹאתָם,

אִם יֵשׁ בָּהֶם עֵד לְהַגִּיד אותוֹתָם?

הַאִם חֹטֶם מִמֹּלֶךְ אוֹ שֶׁבֶר יָד מִבֵּל

יוּכְלוּ לְהַגִּיד מַה פָּעַל אֵל?

בַּחֲצַר מָוֶת לֹא אָגוּר, לֹא אָלִין בַּקְּבָרִים,

בָּרְחֹבוֹת אֶתְהַלֵךְ אָלִין בַּכּפָרִים,

עִם הַחַיִּים אֲדַבֵּר, הֲגִיגָם אָבִינָה,

לֹא אֶדֱרֹשׁ לַמֵּתִים, בָּמוֹ אֵין בִּינָה.

עִם “עַם עוֹלָם” אֲדַבֵּר, עָלָיו הַתָּו,

עַל חַיָּיו אָשִׁיר, עַל גּוֹי וֵאלֹהָיו,

עַל אַרְצוֹ אָשִׁירָה, אֶרֶץ כְּנַעַן,

שָׁם כָּל אֶבֶן דּוֹבֶרֶת וכָל עֵץ יַעַן.

לְאַרְצִי אָשִׁירָה, עֲתִידוֹת אָחִישָה,

לְעַמִי אֲזַמֵּר, לִבּוֹ אַרְעִישָה,

לִירוּשָׁלַיִם הֲגִיגִי, מִסְתְּרֵי לְבָבִי

וּלְצִיּוֹן – לְצִיּוֹן הִקְדַּשְׁתִּי עֻגָּבִי.

נפתלי הרץ אימבר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נפתלי הרץ אימבר
רקע
נפתלי הרץ אימבר

יצירותיו הנקראות ביותר של נפתלי הרץ אימבר

  1. בַּכּוֹס (מחזות)
  2. דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים (זכרונות ויומנים)
  3. אש ומים (שירה)
  4. קינה (שירה)

לכל יצירות נפתלי הרץ אימבר בסוגה שירה

לכל יצירות נפתלי הרץ אימבר

יצירה בהפתעה
רקע

קטרוג של תייר

מאת חיים ארלוזורוב (עיון)


הלצה יהודית – ואולי גם גליצאית – אומרת, שאפשר להגדיר כעך בשני פנים: יש לומר כעך זוהי עוגה שבמרכזה חור; ויש לומר, כעך זהו חור גדול שמסביבו חתיכת עוגה. בשני המאמרים של מורוס על א“י (“פרי הארץ”) – “ולטבינה” מספר 47, 1929, ו”גליציה לחוף הים" – “ולטבינה”–48, אותה שנה) הוצא שפע של רוח וכשרון-הסתכלות וחריפות-הגדרה, כדי להוכיח לגבי מפעל הבנין הציוני או אמתותה של התפיסה השניה בדבר הכעך. ומעציב מאד שהדבר קרה דוקא בשעה שעל מפעל הבנין מאיימים כוחות הרס פנימיים וחיצוניים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.