מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מִכְרֶה הָיָה לָנוּ...

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִכְרֶה הָיָה לָנוּ, אַךְ חֲצֹב לֹא יָדַעְנוּ.

נוֹלַדְנוּ שׁוֹעִים – וְהֻצַגְנוּ רֵיקָם.

בִּדְרָכִים, בִּרְחוֹקוֹת, נָדַדְנוּ גַּם בָּאנוּ,

נֵט פֹּה אָהֳלֵנוּ – אֵין בַּיִת עוֹד שָׁם – –

צְעָדִים נִשְׁמְעָה – וַעֲרִירִים פֹּה נֵלֵכָה.

זָרְחוּ רְגָעִים – וְכָבוּ בַגּוֹרָל.

הַדְּמָמָה הַגֵּאָה עוֹד פּוֹקֶדֶת: אַל בֶּכִי –

וְהָאֵבֶל כָּבֵד: פֹּה כָּרַע מִי, נָפַל – –


ת“א, ט' באב ת”ש

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

בְּנַחַל-פְּרָת

מאת חיים אריה זוטא (פרוזה)

מן חֹם-היום בבקר עד נטות צללי-ערב בלתה חבורתנו העליזה בוַאדי-פַארָה- הוא נחל פרת. שעות ארכות רחצנו בברכות, העליונה והתחתונה, וצִנַּנּוּ את גופנו במי המעינות הקרים הזורמים בכח מנקיקי הסלעים; צדנו במטפחות את דגי-הכסף שבמורדי המים ובשלנו לנו מרק-דגם, שטעמו ערב לנו מאד, למרות ריח העשן שנדף ממנו בחזקה; השתרענו תחת צללי התאנים העבֻתּות ונחנו שׁנת צהרים בעינים פקוחות ומביטות אל פסגות הצוקים המתנשאים רום ואל השמים המכחילים; במסירות נפש וגוף זחלנו וטפסנו על שִנֵּי הסלעים המצוקים, צפויים על כל פסיעה ופסיעה לנפל תהומה ולהתפוצץ אל סלעיה; נכנסנו אל המערות הגדולות והקטנות, שרידי מערות הבודדים מימות האסיים, שבהן התבודדו ה“חסידים הראשוֹנים” בני הארץ וה“נזירים” האחרונים, בני ארצות רחוקות, שנעלמו בימי המלחמה…

ובשעות הבשול והאכילה, ברגעי המנוחה ובזמן הטפוס והחפוש התעוררו גם וכוחים ע“ד “נחל פרת” גופו. המלֻמדים שבנו, יודעי בֶּדֶקֶר וְדַלְמַן, הוכיחו, כי על-פי החקירות האחרונות, החדשות שבחדשות, אין המקום הזה מתאים ל”פרת" של הנביא ירמיהו, וכי את זה צריך לחפש במורדי הסלעים מהעבר השני בוַאדי מֶלֶכֶּה, הרחק מפה כשתי שעות ורבע…לעמתם הראו “בעלי-המסורה” באפן ממשי על נקיקי הסלעים שבנחל, שהם הם הראיה החותכת על אמתות המקום “פרת” שבירמיהו. " ולוא – התאמצו ה“מסורתיים” להוכיח – לוא פתחו הסלעים את פיהם כאתונו של בלעם בשעתה, כי אז היו מאמתים את דברינו והיו מראים לנו בדיוק את הנקיק, שבו טמן הנביא את האזור בדבר ד'. והרי – הוסיפו – הרי גם קרוב המקום לענתות ולא רחוק מחרבות עָלֶמֶת ובַחורים שבארץ בנימין".

ומענין לענין נסבו דברינו על חיי הנביא בכלל, גורלו, נבואותיו ופעולותיו המרבות. ה“חוקרים” שבנו הראו עד כמה צדק משוררנו הגדול בתקופת ההשכלה, בהוקיעו לראות את כל דמיוני-הבלו של המקונן בנוגע ל“רוחו” ול“תעודתו” של עמנו. ואחד הבקיאים בספרות ההשכלה גם הטעים באפן דרמטי:

וּמַה- מְּבַקֵּש זֶה הַכֹּהֵן מֵעֲנָתוֹת?

כָּל-עַם-הָאָרֶץ מִקְּטַנָּם וְעַד גְדוֹלָם

יִלְמְדוּ דִבְרֵי-תוֹרָה וּתְעוּדָה;

כָל-הָעָם מִן הַיּוֹבִים עַד הַנְּשׂיאִים.

כֻּלָם יִהְיוּ סוֹפְרִים וֹבְנֵי הַנְּבִיאִים;

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.