מִכְרֶה הָיָה לָנוּ, אַךְ חֲצֹב לֹא יָדַעְנוּ.
נוֹלַדְנוּ שׁוֹעִים – וְהֻצַגְנוּ רֵיקָם.
בִּדְרָכִים, בִּרְחוֹקוֹת, נָדַדְנוּ גַּם בָּאנוּ,
נֵט פֹּה אָהֳלֵנוּ – אֵין בַּיִת עוֹד שָׁם – –
צְעָדִים נִשְׁמְעָה – וַעֲרִירִים פֹּה נֵלֵכָה.זָרְחוּ רְגָעִים – וְכָבוּ בַגּוֹרָל.
הַדְּמָמָה הַגֵּאָה עוֹד פּוֹקֶדֶת: אַל בֶּכִי –
וְהָאֵבֶל כָּבֵד: פֹּה כָּרַע מִי, נָפַל – –
ת“א, ט' באב ת”ש