מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ארצי

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַרְצִי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

א

כְּבָר יָצָא הַיּוֹם, יוֹם אָבִיב נֶאְדָּרִי,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וְעַל הֶהָרִים הַגֵּאִים, מּתְנַשּׂאִים בָּרָמָה,

נָגַה אוֹר מִזְרָח:

אוֹר פְּלָאוֹת מִתְפַּשּׁט וְשׁוֹפֵךְ עֲמָקִים

בְּשִׁפְעַת הָאוֹרִים,

וְשֶׁמֶשׁ הַבְּקָרִים עַל הוֹדָהּ וּזְהָבָהּ,

בַּעֲדִי זַהֲרוּרִים,

שָׁטָה בְמֵימֵי הַתְּכֵלֶת הַטְּהוֹרִים,

כַּחַל אוֹקְיָנוּס!…

תְּנוּ-לִי לָצֵאת! תְּנוּ-לִי הַעְפֵּל עַל הָר,

לֵהָנוֹת מֶקָּדָשִׁים!

הַנִּיחוּ-לִי וְאָשׁוּט בַּאֲוִיר הָרַחֲמִים,

אֲוִיר-יָהּ לַנְּשָׁמוֹת,

אֲוִיר הַנְּבוּאָה הַטָּס בְּמֶרְחֲבֵי הַזִּיו!

אַל נָא תַעַצְרוּנִי:

הִנְנִי יוֹצֵא לָשׂוּחַ עַל הָרִים,

לְבָרֵךְ בִּרְעָדָה,

בְּקוֹל גָדוֹל וָרָם, בְּשֵׁם וּמַלְכוּת,

בִּרְכַּת זִיו אְַרְצִי!…

נוּדוּ לְגֹלֶה אוֹר! לְעַתִּיק מִנְגֹהוֹת,

לֹא זָכָה כְאַרְצִי,

כָּמוֹנִי, לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָרַחֲמִים,

נוּדוּ, נוּדוּ לוֹ!…

הֲיֵשׁ אֶרֶץ כְּאַרְצִי פָקַד עָלֶיהָ

אֵל הַשּׁמֶשׁ,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית הַשּׁנָה,

נְגֹהוֹת עוֹלָמִים?

בַּקְּשׁוּ בְאַרְצוֹת הַנֶּגֶב הַחַמּוֹת,

בְּחֻפֵּי הַתִּיכוֹן;

צְאוּ בְכָל נָפוֹת הַמִּזְרָח הַיָּפִים,

עַל גְּבוּלוֹת אַרְצִי

וּרְאוּ: הֶעָטָה הַשּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנוֹ

אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

כְּהַעֲטוֹתוֹ אוֹר אֶרֶץ הַנְּבִיאִים?

פֹּה בְצוֹק הַמִּזְרָח,

אֱלֹהֵי הַשּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ, בְּעַצְמוֹ,

בָּנָה הֵיכָלוֹ,

וְעַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂם טַבַּעְתּוֹ,

חוֹתֶמֶת הַזִּיו!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. הדקל (שירה)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

גורל ההתיישבות היהודית בגולה

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב-“דבר” 11 מרץ 1960

כל חקר-אמת סופו שהוא מגלה חדשות ומפריך מסוכמות פשטניות. ההנחה הרופפת שעם ישראל בגלותו היה עם שקיומו מושתת על תיווך ומסחר, היינו על “לא-ייצרני”, היתה לנחלת רבים. ויתרה מזו: היו שהסיקו (כבורוכוב במאמרו הראשון על “אופי השכל היהודי”) שכישרונם של היהודים אף הוא התיווך סודו ויסודו. והתעלם, כמובן, מכך, שאם אמנם סיגל לעצמו הרוח היהודי תמיד מחכמת הגויים, הרי לא עשה זאת אלא מתוך מאבק וניפוי וקליטה אורגנית. א. ד. גורדון וי. ח. ברנר ייסרו את היהודים – ייסור של אוהבים, כמובן – בטפיליות וכו'. ואין הקיטרוג הזה מוצדק ומבוסס, לא מצדו העובדתי-ההיסטורי ולא מצדו הרוחני-המוסרי. וכבר עמדו על אופיו היוצר והמקדם של התיווך היהודי, ועל העמלנוּת שבחיי שכבת-הביניים העממית הדלה, אֵם כל תנועות הרוח והחברה בעמנו, כולל ההשכלה, שיבת ציון, הסוציאליזם והחלוציות.

מניעים וגורמים

עתה בא מחקרו של אריה טרטקובר (“ההתיישבות היהודית בגולה” – מסדה) ומוסיף חיזוק להנחה זו. ומתברר, קודם כל, שלא היתה תחנה בתחנות-הנדוּדים בגולה, בה לא ניסו היהודים להיאחז באדמה ובעבודתה ולהקים יישובי-כפר משלהם. התיישבות זו על אדמת נכר – השפעה מכרעת נודעת לה על מושגיהם וערכיהם. לא העוני והמצוק הם שדחפו יהודים לאחוז במחרשה בספרד של ימי-הביניים, בתחום צרפת (רש"י הכורם) או בארצות שמעבר לים בתקופה של ההתיישבות האוטופית ובעת החדשה. כלומר במאה וחמישים השנים האחרונות; לא חפץ ההידמות לגויים, או מניעים דתיים. ודאי שלא שאיפות אדנוּת (כהולנדים בדרום אפריקה למשל), אלא – ובעיקר דחף לאומי-חלוצי עמוק (עתים אף בניגוד למסייעיה, כברון הירש). ואם אמנם סופה שנכזבה, פרייה לא אבד.

ההתיישבות היהודית ברוסיה

התיישבותנו בארץ היא יצירת-הסגולה של התחייה היהודית, אולם היא עצמה אינה אלא המשך על שלב גבוה יותר, לניסיונות שקדמו: ובשני המקרים קדם הרעיון, האידיאל – לַמעשה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.