מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

המקאמה

מאת: שלמה שפאן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

המקאמה היא ג’אנר ספרותי המיוחד לספרות הערבית של ימי הבינים וליצירה העברית שבאה בעקבותיה באותה תקופה, תקופת “תור הזהב”. הסוג הזה ממלא את תפקיד האֶפּיקה, הפרוזה האמנותית, בתוך שפע היצירה השירית, שתפסה את המקום הראשון בספרותם של הדורות ההם. פרוזה זו היא בעלת סגולות ספרותיות מיוחדות, ואין דוגמתה בספרות העמים האירופיים.

פירוש המונח מקאמה (דומה למלא מקום בערבית) הוא מקום-ועד, אסיפה, וכן הרצאה ושיחה באזני קהל שומעים. בעברית יש המכנים את המקאמה בשם “מחברת”. המקאמה הקלאסית מופיעה לא בודדת, אלא בתוך אוסף של מקאמות (על-פי-רוב חמישים), הקשורות זו בזו על-ידי המספר בגוף ראשון ועל-ידי חברו המשורר, שהוא הנושא העיקרי של המעשים, המחשבות, ההרפתקאות וכו' והוא מתגלה ומופיע בכל פעם בצורה אחרת. שכלולה של המקאמה הערבית חל במאה העשירית ובמאה האחת-עשרה על-ידי משוררים ערביים שחיו במזרח. משם נתפשטה לספרד הערבית וזכתה להתפעלות רבה מצד המשכילים ולחיקויים רבים מצד הסופרים. כמקאמה העברית הראשונה נחשבת ה“מחברת” של שלמה אבן צקבל (המאה ה-י"ב) “נאום אשר בן יהודה”, מהתלה ארוטית יפה. אולם עיקר ביסוסה של המקאמה בספרותנו בא על-ידי ר' יהודה אלחריזי (נולד במחצית השניה של המאה ה-י"ב בספרד), שתרגם מערבית את יצירתו הגדולה של אחד מיוצרי המקאמה, אלחרירי (“מחברות איתיאל” – יצא במהדורה חדשה על-ידי ד"ר י. פרץ בהוצאות מחברות לספרות), וכן חיבר את אוסף המקאמות המקורי בשם תחכמוני (חמישים מקאמות).

מהו טיבה הספרותי של המקאמה? זוהי יצירה אֶפּית כתובה בלשון מחורזת חופשית, ומשולבים בה שירים שקולים. היא כתובה על-פי-רוב בגוף ראשון על-ידי המספר, או המגיד המופיע בשם המחבר (איתיאל, הימן האזרחי, אצל אלחריזי; המחבר עצמו ויוסף הרופא [“עינן השד”] ב“ספר השעשועים” לזבארה, ו“דניאל איש חמודות” אצל עמנואל הרומי, ב“מחברות עמנואל”). במקאמה הקלאסית יש “גיבור”, הרפתקן עושה נכלים, ומעללים המתפתחים בצורות שונות מפתיעות, מבדחות, משעשעות ומעוררות סקרנות.

בניגוד לנובלה האירופית, כגון זו של בוקאצ’יו ב“דקאמרון”, אין העלילה, התפתחות המעשה במציאות טבעית, עיקר במקאמה. מגמתה הספרותית-אֶסתיטית היא אחרת לגמרי: להנות ולשעשע את השומע על-ידי שנינות וחריפות המחשבה, על-ידי מהתלות ובדיחות, פתגמים ודברי חכמה, על-ידי ויכוחים מפולפלים ובעיקר על-ידי הלשון הנמלצת והשנונה. היא פרודוקט של קהל בעל טעם סגנוני מפותח ביותר, היודע להעריך את המליצה המעודנת והמחוכמת, את החידוד הלשוני ואת ההפתעה בסגנון. כנגד זה יש לומר, כי הצד האֶפי-אמנותי במקאמה חלש, ואין הוא עיקר בה ותוכנה אינו מוגדר ועקבי.

המבנה של המקאמה אינו איתן ורבות בה הקפיצות מעניין לעניין וממחשבה למחשבה; ר' יהודה אלחריזי מעיד על תוכן ספרו “תחכמוני”: “וכללתי בספר הזה משלים רבים וענינים מרובים, גם מיני מליצות וחידות נמרצות ודברי תעודות, ושירי ידידות, ומשלי נכוחות, ומלי תוכחות וקורות זמנים וחדושי השנים, וזכרון המות, ומקום הצלמות, ודברי תשובות וסליחת חובות ותענוגי אהבים, ושירי עגבים ונשואי נשים וחופה וקדושים ועניני גרושים – ובו ימצא כל שואל משאלו – הירא את דבר ה' ימצא תוכחות ותפלות ודבר ה‘, ואשר לא שם לבו לדבר ה’ ימצא בו תענוגי עולם וטובותיו – וכל כסיל ובער, ישיש או נער, ילמד ממנו חכמה”.

הרי זה מין כל-בו, שהצד הדידקטי אינו בלתי חשוב בו בצד ההנאה האסתטית. ואמנם, במתכונת ספרותית זו נכתבו גם ספרי מוסר ופילוסופיה ומדע (כגון “המבקש” של ר' שם טוב אבן פּלקירה, “בן המלך והנזיר”). ב“תחכמוני” של אלחריזי מוצא הקורא גם הערות ביקורתיות קולעות לשירה העברית בספרד עד זמנו (שער ג' ושער יח).

נאמר עוד מלים אחדות על הסגנון השיבוצי, שהוא עיקר הקישוט של המקאמה. סגנון זה משתמש בפסוקים מן המקרא, המשתבצים בהרצאה באופן אמנותי בדרך של הפתעה, מפני שהם נעקרים ממקומם וניתנים לעניינים אחרים, רחוקים וזרים למקור. לעתים קרובות מופיעים הפסוקים, או קטעי הפסוקים, גם במשמעות אחרת לגמרי מזו שבמקור. הסגנון הזה, הנקרא הסגנון השיבוצי, או גם הסגנון המוסיבי, שלט בפרוזה העברית במשך הרבה מאות שנים ועד לתקופת ההשכלה (כגון אֶרטר ב“הצופה לבית ישראל”), ויש בו הרבה מן החן ומן החריפות ומן השעשוע למי שבקי בלשון ובמקורות.

דוגמה: על זוללן אחד אומר אלחריזי: והבשר אִלו בכבלי ברזל נאסר, ימשכהו אליו בלשונו ולחפשי יוציאנו תחת שנו" – פסוק הנאמר על עבד עברי, היוצא לחופשי אם אדוניו הפיל את שינו, הופך לענין אחר בהוראה אחרת של תחת שינו.

בסגנון של פרוזה חרוזה כזאת כתב ביאליק את המהתלה “אלוף בצלות ואלוף שום” – ועתה כתב בסגנון זה יהודה בורלא את הרומן שלו מחיי יהודה הלוי.


(הרצאה ב“קול ישראל”)

שלמה שפאן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה שפאן
רקע
שלמה שפאן

יצירותיו הנקראות ביותר של שלמה שפאן

  1. משלי איסופוס (משלים)
  2. יציאת מצרים (מחזות)
  3. תרגומים מיוונית לעברית (מאמרים ומסות)
  4. משקל, מטריקה, פרוסודיה (עיון)
  5. יוסף קלוזנר (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שלמה שפאן בסוגה עיון

לכל יצירות שלמה שפאן

יצירה בהפתעה
רקע

המלאך

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

פרוֹח פרחו פאתי המזרח.

מתנשמת כברת-השׂדה הדשנה, המכוסה טל.

ברפת גועה השור, המבקש לצאת לחפשי.

והנה נפתח פתח הבית; איש-האדמה יוצא ועומד על הסף.

חזהו החזק גלוי; זרועותיו האדירות חשׂופות.

בעין בהירה ואומרת חבה ותודה הוא מביט – למעלה אל השמים המחייכים, למַטה אל מפרנסתו הדשנה – האדמה, ובשמעו את קול שוֹרוֹ הנאמן הוא מתחייך:

– הריני הולך, שורי החביב, הנאמן!

לא עברה שעה מרובה, והשור כבר אסור אל המחרשה.

מאחורי המחרשה עומד איש האדמה, מעמיק את הסכין אל תוך הניר, והשור משרבב את צוָארו וראשו לצעד הראשון.

מתגלה פתאום מלאך מן השמים, מושיט את חרבו, חרב אש, מעל למחרשה, בין השור ובין האדם…

ובעיניו של המלאך לוהטים צער ואהבה יחדיו; רחמים ואיוּם נשקו.

ופונה המלאך אל האדם, ואומר בקול מצווה, וכקול הפלדה נשמע קולו בדבּרו:

“נטוש את שורך, את מחרשתך ואת שׂדך ולך!”

ולאחר שאיש-האדמה ממאֵן ומתמהמה, נשמע קול המלאך ביתר תוקף:

“ואם לא תלך מרצון, דחוֹף אדחפך בכוח!”

“ואם תמאֵן את אדמתך-מפרנסתך לעזוב, סגור אסגור את רחמה, ולא תתן לך את יבולה”.

“כברזל תהא פרושׂה לעיניך, ועל השמַים אצווה מהמטיר עליה טפה אחת גשם; אֵגל-טל אחד לא ירד עליה”.

“ואם בפחד מאדמתך תברח, ואל ביתך תבוא, ובחדר תחבא מפּנַי, ומפּני פקודתי תסתתר” – –

“הנני משלח בך את חזיזי ומבעיר את הגג מעל ראשך”…

“הנני קורא לרוחות מכל קצות הארץ ויבואו, ואת קירות ביתך יפילו עליך”.

“ואם תוסיף ותמאֵן ותלך עמי בקרי, ולא תפרד עוד מכל-יש-לך, מכל מאודך ומרכושך –”

“ושרקתי אל הפראים אשר בערבה, ובאו ביעף, עטופים ענני-אבק, ופשטו על-כל-יש-לך ושדדוהו”…

“שורך טבוח לעיניך, וצאנך ובקרך, והם זוללים את בשׂרם!”

“ואת בניך ובנותיך יכבשו; ביתרים לחים יאסרום, ורדפום לפניהם, למכרם לעבדים ולשפחות – ולא ישוב אליך עוד מושב, – ועיניך לשוא תכלינה!”

“על כן, הלוֹך תלך!”

– אנה? – שואל איש האדמה נחרד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.