מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עוד זה מדבר וזה בא, והבל הביא גם הוא, על שלשה פשעי בני הרופאים, הלא המה עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים

מאת: אפרים לוצטו

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עוד זה מדבר וזה בא, והבל הביא גם הוא, על שלשה פשעי בני הרופאים, הלא המה עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים / אפרים לוצאטו

הָרוֹפְאִים כֻּלָּמוֹ

רָעִים וְחַטָּאִים בְּנֵי עַוְלָתָה;

לֹא דַת יְרוֹּשָה לָמוֹ,

לֹא אֵל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ,

אַךְ אַחֲרֵי בִצְעָם לְבָבָם יֵלֶךְ,

וַיַעֲשׂוּ לָהֶם אֱלוֹהֵי כֶסֶף.

דַּרְכָּם הֲכִי נִֹשְחָתָה,

כִּי נַעֲרָה כִפְקֹד אֲֹשֶר נָעֵמָה

מִבַּלְעֲדֵי נָגְעָם הֲיֵשׁ קַדַּחַת

יָד יִשְׁלְחוּ מִתַּחַת

וִימַשְּׁשׁוּ כָל-עֵבֶר,

אוּלַי מְעֵי בִטְנָהּ סְתוּמִים הֵמָּה,

אֵלֶה בְדִבְרֵי שֶׁקֶר

יִנָּשְׂאוּ עַד לַחֲבֹש כָּל-ֹשֶבֶר,

אַךְ אוֹרְבִים אֶל דָּם כְּאַנְשֵׁי רֶשַׁע

וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ עֲדֵי אֵין חֵקֶר.

אֵיךְ יֶחֱזוּ אֵפוֹא בְאוֹר הַיֶּשַׁע

אִם מַעֲלָם שִׁלֵּשׁוּ,

כִּי רָצְחוּ, זָנוּ, וְגַם כִּחֵשׁוּ?

אפרים לוצטו
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

המנֻשָּׁק

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

גם גבור ציורנו זה היה בן-גליציה; אבל העיר שנשא בה אשה, עמדה על הגבול בין ארץ-מאפליה ובין ארץ אשכנז הנאורה. לפני נשואיו היה אחד מהבחורים הלומדים בבית-מדרש, והוא גבה-הקומה, צהוב, ואינו אוהב את הלמוד ביותר, אם גם הבין הרבה בחלקי ש“ס, הגה בבאור “ספרונו” על התורה ובפרושי “מלבים” לנ”ך, גם ידע חשבון ומעט לשון אשכנזית. מתמיד לא היה; אבל לא אהב גם להשיח הרבה. הוא ישב וחתך בסכין חתיכה חתיכה מן העמוד, שעליו היתה מונחת הגמרא שלו, ובינתיים היה חולם מעט, אם גם משאת-נפש מיוחדה לא היתה לו. הוא מצא ענין בזה, שהסוחרים מזמן הקודם היו נוסעים לליפסיה והי מרויחים שם ממון-קֹרח. הוא גם קנא באברך אחד, שלפנים התגורר בעיר שלשים שנה, ואחר-כך היה לגאון מפורסם. אין אדם יכול לשחות אלא כשנהר מלא לפניו. – וישא לו אשה מבנות עיר הגבול, כאמור, והיה סמוך שם על שלחן חתנו בתור פועל בטל אך איזה ירחים, ותיכף החל לשחות בים המסחר. בעירות-הגבול, ששתי מדינות גדולות נשקי אהדדי וסוחרים מביאים סחורתם מהתם להכא ומהכא להתם, יש הרבה לעשות. ואחינו בני-ישראל הלא הם הסרסורים, הם הַמְתַוְכִים, הם המקשרים מסחר במסחר. להם לא אך ששת ימי המעשה, כי-אם ששה לילות, ובשתים-עשרה שעות אלה ושתים-עשרה שעות אלה המוח חושב וְיָגֵעַ…

כה סחר ויגע גם בן-אברהם, גבר דנן, ובמעט הנדוניה אשר בידו, כדי אלף או אלף ומאתים כתרים, כבר ידע להקים לו מכונה מסחרית בפני עצמו, ואופניה סובבים-סובבים ולא יחדלו. ורץ בבוקר, ורץ בצהרים, ורץ בערב. בכל שעת פנאי אך רשם, כתב וחשב. לדבר עם רעיתו או לשיח עם שתי ילדותיו, שנולדו לו בינתים בבת-אחת וכבר היו כבנות ארבע, לא היה לו פנאי. בכלל, מה יש צורך לישב ולדבר עם אשה או לצחוק עם ילדים, וזה מנהג בטלן הולך באפס מעשה.

ויהי בשנה החמישית, והוא אז כבן עשרים ושש, עמדה ביום אחד כל המכונה שלו, נשברו האופנים, אפס הכח המניע, ואין כסף ואין עוד מעמד בחיים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.