מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יעלה לי

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יַעֲלֶה לִי / אלתר לוין

יַעֲלֶה-לִי זִכְרוֹנָהּ מֵעֶרֶב

שׁוֹקֵעַ בְּלַהַב אֵיתָנִים;

מִתַּמֵּר בִּצְלִילֵי סַהֲרוּרִים–

עַד בֹּקֶר!

יַעֲלֶה­-לִי צֵל זִיוָהּ בְּעֶרֶב

הַמַּרְאוֹת הַהוֹלְכִים וְכָבִים!

וְיָבֹא לִי הֵד גַּעְגּוּעֶיהָ–

בַּלָּיְלָה!

יַעֲלֶה-לִי מִזְמוֹר הָאַהֲבָה

צוֹלֵל, בּוֹקֵעַ אֶת חֻבִּי:

מִבֹּקֶר עַד בֹּקֶר, מֵעֶרֶב

וְעַד עָרֶב!..

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

ה"שאלה"

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

בֶּריל, ה“נאמן” בבית-הריחים של העיר לוביה, היה יהודי קטן, דל-בשר וצמוק-פנים, וזקנו כאילו אך החל לצמוח, אם כי כבר הפך לבן. בעיניו המשונות, בבגדיו, שאכלם אבק הקמח, ובחגורה הרחבה שעל מתניו, שהיתה נראית כאילו עשויה מדבק, עשה רושם כמין חיה נתעה בין בני-אדם. – ואמנם חלק גדול מחיה-רעה ישב בנשמתו. אכזריות לבו היתה עוברת כל גבול, לולא היתה עוברת כל גבול, לולא היתה רתומה במתג הדת. באופן יראתו ועבודתו את השם היה גם כן גלום מין אכזריות. כאשר התפלל וצעק בתפילתו, נדמה לו כאילו נוקם הוא באיזה דבר ושופך את מררתו. כאשר התוַדה והכּה על לבּו: אשמנו! בגדנו! גזלנו! היה מכה בלי רחם והיתה לו הנאה עצומה, כאילו דוחף את אויבו הגדול למדחפות. להיטבל במקוה במים קרים במסירות-נפש היה לו כאילו עושה הוא גזר-דין באיזה רוצח; ואמירת תהלים מן “אשרי” עד “כל הנשמה תהלל יה” היתה לנפשו כאילו קילל קללות נמרצות את אויבי ה'. – רתיחת דמו עלתה מהרה בכל דבר שאמרו לו, בין בטוֹב בין ברע; וכשהיה סופר מעוֹת היה עושה זאת בהקפדה גדולה, כאילו הגיהנום פתוח מתחתיו, והמקבל או הנותן הוא רשע גמור. את אדוניו, בעל-הריחים העשיר, היה שונא תכלית שנאה; אבל עבד אותו באמונה שלושים שנה רצופות. והמלה אמונה לאו מילתא זוּטרתא היא לגבו, היא היתה כיסוד נקשר לגלגלים ולשטף המים; וכשהשׂק האחרון חסר הקמח, כי כלה מהארגז, היה יכול לקחת איש ולשימו השׂקה כדי למלא אותו. את המלה “רחמים” לא ידע, אם גם הבין בימי נעוריו ברש“י ובתוספות ולמד הרבה ב”אור החיים". וכשהיה בא להוציא מלה זו מפיו היה שומע בנפשו הד אכזרי והיה המקרא “ורחמיו על כל מעשיו” נקשר בלבו עם “אָסוּר לרחם”! כה ראה את העולם משבּת לשבּת; ובימות השבת גופא היה כנהר סמבּטיון, שאת אבניו לא ישליך ואף על פי כן הוא רותח…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.