מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אדר היקר

מאת: וידל בנבנשתי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֶדֶר הַיְּקָר הוּנַף הוּסַר / מֵרֹאשׁ הָהָר עָלָה בֵית אֵל

תֵּבֵל כִּלְכֵּל מוּסַר הַשְׂכֵּל / לַחְמוֹ נָתַן אֶל כָּל שׁוֹאֵל

וּבְהֵעָדְרוֹ נִשׁאַר עֶדְרוֹ / אוֹבֵד כַּצֹּאן מֵאֵין גּוֹאֵל

אֶבֶן זֹאת אוֹת כִּי לֻקַּח מִ- / שָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל

וידל בנבנשתי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של וידל בנבנשתי
רקע
וידל בנבנשתי

יצירותיו הנקראות ביותר של וידל בנבנשתי

  1. לבי לקלל (שירה)
  2. תבל ככלה (שירה)
  3. תתמה ידיד (שירה)
  4. אחלי צבי (שירה)
  5. נודד וצוק עתו (שירה)

לכל יצירות וידל בנבנשתי בסוגה שירה

לכל יצירות וידל בנבנשתי

יצירה בהפתעה
רקע

אותו היום

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

המאניפעסט הוא במה שנוגע ליהודים ולמצבם לא ברור, והצהרתו של ויטעֶ – צולעת על ירכה… הממשלה תשאף להביא לידי שווּי-זכויות של כל תושבי האימפּריה. המועד לכך אינו קבוע, וּויטעֶ, כפי שאנו יודעים מן העתונים, ידיו מלאות עבודה, ומלבד זה פתחו פתוח תמיד לפני אנשי העתונות, לפני כל מיני נציגים; כמעט אין לו שהות לישון… האם אין הדבר הזה נשמע כדברי האומר: משיח יבוא, הוא חייב לבוא, אבל אימתי?

והכרע תכריע בדבר הדוּמה. והיא תאמר אולי, בדוֹמה לתחיקה הפולנית לשעבר: אדרבא, היהודים מגיע להם שווי-זכויות, אלא שהם צריכים להוכיח שהם ראויים לוֹ, בחינם שותים רק מים, ואף גם זה רק בעיירות הקטנות; והנה – אם הפאות כבר מקוצצות; זקנים שאינם מגולחים עוטרים גם את פניהם של רוסים רבים, וקאַפטאנים ארוכים לובשים רוסים גם-כן, צריך איפוא רק לדרוש, שיהיו מתפללים ברוסית.

ושיגרו באמת טלגרמה אל ויטעֶ, ושאלו אם שווי-הזכויות היהודי מובטח, אך הוא, כאדם טרוד מאד – לא השיב… כנגד זה השיבו במקומו אחרים: הכוּליגאַנים, אנשי המאה-השחורה, היחפנים, קראו להם ככל שתקראו להם; עוזריה ומגיניה של המפלגה השלטת, שהיא חייבת ואף-על-פי-כן אינה רוצה לרדת, והיא מסירה מעליה כל צרה וכל מדווה בלחש-נחש הישן -נושן: כל מה שנגזר עלי, יחול על ראשיהם של היהודים…

אותם מעשי-החידודין הישנים, שהמפלגות המתקדמות לועגות עליהם, ואילו אנחנו, אנו היהודים, בוכים עליהם. הם מתגלגלים מצחוק, ואנחנו מצער ומבושה ומכאב, הם נהנים, ואנחנו שופכים את דמנו, את דם לבנו החם, אל תוך הבוץ…

––––––––––

והיהודים הזקנים, אלה שבחלומותינו כבר קברנום מזמן-מזמן, חיים עדיין ומתהלכים ברחובות… כהיום הזה מותר; מבפנים הנפש רועדת ומרעדת, אך כלפי-חוץ מראים סבר-פנים של חופש וחרות בעולם של הפקר…

פרעות! – מצעק אני לתוך אזנו של יהודי כזה; מבקש אני לראות, אם חי הוא באמת, או שמא אינו אלא מהלך בעולם הדמיון.

– ברוסיה! – משיב הוא לי בגאוה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.