מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על ז. שניאור, ג. שופמן וי. ד. ברקוביץ

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(בנשף ה“יובל המשולש” שנערך בת“א למלאת 25 שנה ליצירתם, אב תרפ”ז)


דוקא בשעת משבר קשה זו בארץ, יש מן הצורך להזכיר באופן חגיגי את השירה ואת הספרות העברית. כל זמן שהשירה מלאה את עמל החיים, יש טעם לחיים ויש יסוד ותקוה לפרי-עמלם. ונשף ספרותי חגיגי זה הנהו התחלה: בקוים אחדים קצרים אנסה להגדיר את חתני-היובל.

לפי המדרש “יש נביא המתנבא בלשון ראיה ויש נביא המתנבא בלשון שמיעה” – כך גם בין המשוררים והאמנים. יש מי שכחו יפה בחוש הראיה, ויש מי שכחו יפה בחוש השמיעה או באחד משאר חמשת החושים. שניאור נתברך במדה יפה בכל חמשת חושיו. שירתו מלאה ציורי עין ואזן, ציורי טעם וריח והרגשת שרירי התנועה, ובזה הוא עולה על כל חבריו, וסימן יפה הוא לעם, שחזר לתחית כל חושיו במלואם.

ג. שופמן מתיחד בראיה חדה המרחיקה ראות יותר משאר הסופרים-האמנים שלנו. משל למה הדבר דומה? לנערים המסתכלים בעוף הפורח באויר. קצרי-ראות שבהם רואים את נפתולי תנועות העוף באויר השמים עד מרחק ידוע, ומגבול זה ולמעלה העוף נעלם מעיניהם, שאר החברים מרחיקי הראות ממשיכים להתבונן ולראות את נדנודי העוף, ובהתרומם העוף למעלה, ישאר רק אחד, שכח ראיתו יפה לראות באויר, באותה השעה הוא מספר לחברו את אשר הוא לבדו רואה. וכן הוא שופמן. את אשר כולם רואים אינו מתאר ורק מה שנעלם באויר החיים עינו תופסת והוא מתאר.

י. ד. ברקוביץ מחונן במדה ברוכה וגדושה בלשון רוח חיי העם. הוא מן הראשונים, שהכשיר את לשונו להיות שפת החיים על כל דקות הבעתה ולשד רעננותה; רק הוא היה מסוגל לתת בטוי עברי ליצירותיו הקלסיות העממיות של שלום-עליכם.

שלשה אלה היוצרים ביחד עם חבריהם, בני תקופתם, הצעידו קדימה את ספרותנו במשך 25 שנים, הרבה יותר ממה שנתפתחה ספרות זו במשך מאות שנים מימי חתום חזון שירתנו בתקופת ספרד. ועוד מעלה גדולה אחת לבעלי היובל: הם, המחדשים והיוצרים, מתיחסים בכבוד רב אל אלה שקדמו להם, כי רק מי שיוצר בעצמו יודע להעריך את עמלם ויצירתם של הדורות הקודמים ולכבדם כבוד-אב. יצירותיהם של חתני היובל שלנו הם דינרי זהב טהור נאמנים וכנים הם לעצמם.

וברכתנו שלוחה לחברינו הגדולים, הבודדים בארצות הגולה. יהי רצון וראינו אותם בתוכנו כאן בארץ והכבידו הם בדינרי הזהב שלהם על אוצר חיינו, כדי לטאטא ולהשמיד את המטבעות המזויפות, שהתחילו להתגלגל פה ושם בעולם ספרותנו… כי רק הכנות והנאמנות הן הערבים ליצירה ספרותית נקיה וטהורה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה (הפועל הצעיר)

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

הפועל הצעיר. כלי מבטאה של הסתדרות הפועלים העברים בארץ-ישראל, סיון, התרס"ח. 9 No.

בראש הגליונות של “הפועל הצעיר” לא כתוב: “ירחון לציוניות”. ציוניות, אף על-פי כן, יש ויש בו הרבה יותר מב“יודישע צוקונפט”. ולא עוד אלא כשאתה קורא את “הפועל הצעיר”, ואגב הנך זוכר גם את המאמר: “אלגעמיינער ציוניזם” אשר ב“יודישע צוקונפט”, ואגב הנך זוכר גם את הציוניות של ה“פעדעריישען” האנגלית ושל ה“פעדעריישען” האמריקנית – יהמה לבבך…

כבכל הגליונות של “הפועל הצעיר” יש גם בנוּמר זה דברים שצריכים לגופם, דברים מאת אנשים היודעים את אשר לפניהם, דברים ש“הן” גדול בהם ושגם “לאו” שלהם הריהו “הן”. נוסף על זה יש כאן בפעם הזאת גם קצת דברי אמנות אמיתיים – דברים הנפגשים ב“הפ. הצ.” על-פי מצב העתון ותכונתו ומגמתו, לא לעתים קרובות.

כן, קצת דברי אמנות, ודוקא בצד הרבה דברי-הבאי שבהמשכים. הלאה, לאחר זה; “מירושלים החדשה” של איזה פֶּטשׁאנוֹבסקי בהמשׁכים, אבל מקודם – המכתב מכנרת שׁל ר' בנימין: “מן השעה הראשונה”.

הרבה אומר המכתב הזה בשיטיו ועוד יותר בבין-שיטיו.

זה עשרות בשנים אשר שאלת “לאן?” מנסרת בעולמנו בפנים שונים ובגוונים שונים. מה לעשות ולאן ללכת? האומה העברית ספינתה נטרפה, מקורי-פרנסתה נחרבו, מקורי-רוחה נידלדלו, האינטליגנט העברי אבד דרכו לגמרי - הוי, לאן?

שאלה היא, ושאלה שאין עליה תשובה אחת, כללית. שאלת-חיים היא, שאלה נוגעת בעצם-החיים – ולשאלות כאלה אין תשובות כלליות. כשם שאין תשובה ברורה ואחת לאותה שאלת-השאלות: מה הם חיינו בכלל? למה הם" לאן אנו הולכים ובשביל מה אנו הולכים; כשם שאין פתרונים גמורים גם לדברים ממדרגה יותר פחותה, מסוג יותר שימושי, אם רק נשאל עליהם באמת, כמו: שאלת עניים ועשירים, גוזלים ונגזלים, או שאלת הנישואין והקמת דורות בשביל האדם המשכיל. בזו האחרונה, לדוגמה, מצד אחד געגועים נסתרים והכרח של התאחדות-המינים, מצד שני אי-תדיריות-האהבה וסכסוכים נפשיים מפותלים – ובן-האדם השואל אינו חי ומתנהג לעולם אלא כפי שהוא יכול; מזימתו הוא תשכון עמו – ולא על פיה יקום דבר. אין תשובות מחוּורות לשאלות כמו אלה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.