מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אגרות אל מענדל שטערן בעל "ככבי יצחק"

מאת: רחל לוצאטו מורפורגו

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

אל גרם המעלות בחכמה ותבונה ולו דומיה תהלה כמ“ר מענדיל שטערן יצ”ו.

אמת כי אין דרך אשה לקדם, אמנם לפי שידעתי על יד בן דודי שד“ל שחפצת לראות כתב ידי, וגם כמ”ר מאיר ראנדעגגער שאל בשלומי ושמי בשמך על כן עברתי תורות, ויצאתי לשחר פניך באגרת שלומים ותשואות חן, על כי נשאתני עד כוכבים בין משוררים מליצי יושר לקנות אושר, אבל פחד פחדתי כי תשליכני מצולה בלב ימים כראותך כי אין ממש בדברי כי דרך נשים לי. ותשורה אין להביא כשאול אל שמואל הנביא.

והנה נמצאה בידי חידה לראב“ע שראיתי אותה בספר נדפס מחדש (הליכות קדם) וכתוב שם כי כבר פרשוה על הלבנה בעבור כי חשבנוה פ”ז, אבל בחשבון חשבו עליה רעה, כי לא יכלו לעמוד בשאר החשבונות, ולפי עניות דעתי נראה כי לא ירע בעיניך אם אחוה דעי אף אני, כערבה הנאגדת עם שלשת המינים, בטעם וריח משונים. קבל נא הפתרון אף כי אין בו יתרון, ותהי לזכרון לחתימת שירי כי כבדו עיני, אקוד ואשתחוה ולנחש אשוה אל מול הדרת כבודך כי הנני שפחתך המתאבקת בעפר רגליך ושלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלקיך. ואם הכוכבים האירו אמש, כאור ברק תזריח כשמש. הצעירה מן הצאן כשבה

רחל מורפורגו

אחר הדברים והאמת האלה בא כמ“ר ראנדעגגער ואגרת בידו מאת אדוני ובתוכה מיני בשמים להחיות מתים אבל אחלה פניך שלא תלך בגדולות ובנפלאות ממני, כי חמורתו של ר' פנחס בן יאיר גדולה ממני כמה וכמה, כי החמירה על עצמה מה שאין בידיכם להציל את נפשי וגם שא נא את חטאתי כי לא ידעתי אכנה לפי רום מעלתך, כי אם בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אך העם הזה, ולכן קצור קצרה ידי מהטריח עוד אותך בדברי עד התקיים כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה ומלאה הארץ דעה את ה' אכי”ר.

בע"ה.

2

אל תפארת דורנו עטרת ראשנו כוכב ההצלחה ונגה כאור

יאירו עליו לברכה כמ“ר מענדל שטערן יצ”ו.

עתה באתי להשיב דברי אמת אל מכתבל היקר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי לכם שעפי ישיבוני:

מה לך עוד לשירף לכי אצל הסיר, הכיני לך צידה, כי כן כל העדה יכינו להם, לשאת עמהם, מצות ומעשים לבא לפני אלהים,, ולפי שאין מסרבים לגדול אם ה' יוסיף חסדו עלי, ויסיר אנחותי, ויעיר אלי את רוח השיר, לא אמנע מהעלותו עולה לה' כאשר ברצוני, אולי אמצא תתחבושת, להסיר הבושת, שעושים בעלי ההגיון והפילוסופיא לאנשי הקבלה, ואם לא אזכה לכך תהיה זה לי לעדה כי לא קרבתי אל פתח ביתה, כי יגרתי מפני האף והחמה, ואם יאמרו לי דעתך קלה נמלה קטנה, קטנתי מלקבל ענשם, והשיבם אשה נצחתם, ואם ה' יצליח דרכי, הנה זאת צידתצי אשר הכינותי. כוכב י"ז לא ראיתיו עד הנה, ובזה אשים קנצי למלין וה' המברך יברך את אדוני ואת כל בני ביתו כחפצו וכנפש שפחתו.

הקטנה שבקטנות רחל מורפורגו.

ד' כסלו בשנת חומשי התורה ותרי"ג מצותיה לפ"ק.

3

שפע ברכה ושלום אל ראש המשוררים, המאסף כל ילדי

העברים לשם ולתהלה כמ"ר מענדל שטערן לעד

יצלח אמן.

עברו ג' שנים שלא זכיתי להקריב לפניך שבח תודה, על הטוב שגמלתני ותשת את שפחתך בין הכוכבים ועתה חננתני וכבדתני במחברת כ“ד שקבלתי בשבוע שעבר, וסבבה בעיר מפני שישבתי עד כה בבית מולדתי וכעת אני יושבת בדרך הלוטשים. וכבר שלחתי אל בן דודי כמ”ז שד“ל איזה שירים ולא ידעתי אם הגיעו לידך כלם או מקצתם. כי זה שנתים שלא קבלתי מכתב מידו, ופה אציג לפניך ארבעה שירים, אולי ימצאו חן בעיניך, ואתה שלום וביתך שלום, וה' יכתבנו ויחתמנו בספר חיים טובים עם כל ישראל אכי”ר מחר יום הכיפורים הע“ל שנת תרי”ט. השיר הרביעי בפעם אחרת כי לא יכלתי, כי זה שעה שלישית אחר חצות.

שפחתך רחל מורפורגו

רחל לוצאטו מורפורגו
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל לוצאטו מורפורגו
יצירה בהפתעה
רקע

רשימות ביבליוגרפיות

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

1

בשם “כשרון-המעשה” – מבאר המחבר-המשורר בהקדמה – אין הוא מתכּוון אלא למובן “הצלחה”: “לא להציג את ערך השכר להעבודה, כי אם לתור ולמצוא, מי הוא התנין הגדול, הבולע את כל התוצאות של החיים ומכשיריהם. הנה לפנינו תבל ומלואה, ארץ ויושבי בה, והכל מתאוננים, הכל מתאבקים עם מר החיים ונופלים מוכשלים – ומי הוא, איפוא אדון-החיים? מי הוא בעל-התכלית של כל החיים ומכשיריהם, שהם העמל והעבודה, החכמות והמדעים? איפה ולמי הוא כשרון-המעשה?” ועל זה הוא עונה בהציגו בפרק הראשון משכיל עברי עני, המקנא בבעל מלאכה, ומתאונן על מר-גורלו ועל החינוך המקולקל שקיבל; בפרק השני – בעל מלאכה, אשר “משחק לו אציל, יתקלס בשוע, בשטרות ונירות הונו שוקע”, אלא שמתאונן הוא על בערותו:

אנשי תהפוכות! איך משפט תהפוכו

ואחרית דבר אל סיבתו תערוכו?

נסו, התעשתו וללמד הואילו

את בעלי המלאכה לשון וספר –

וראיתם איך יחכמו, איך ישכילו,

ושבתם ונחמתם על עפר ואפר (ממש כאיוב!)

בפרק השלישי הוא נותן ציור ממלומד, מרופא, שבהיותו סטודנט חלם, כנהוג, להיטיב לעניים בידיעותיו, אך אחר כך גברה עליו יד-החיים והוא נעשה לרופא ככל הרופאים המשמשים רק לבעלי-הכיס, והוא מתאונן על אבדן-אידיאלו…“אך איפה הוא סוף-סוף כשרון המעשה? ומי הוא הסיבה לכל הרעות והצרות בחיי-הכלל?” על זה ישיב השיר האחרון, הרביעי: “בעל-ההון הוא הים, אשר כל הנחלים הולכים אליו והוא אינו מלא. לו כל המעשה והוא כשרונו”… באותה השפה ובאותו הסגנון הרחב, הפשוט והבלתי-שירי של המשכיל, בעל-המלאכה והרופא, המדברים בעדם, שלכולם שפה אחת וסגנון אחד – ורק בתוספת התגלות-לב ובעזוּת בלתי-רגילה הוא מספר, איך ש“כמעט מת משחוק” לאחר שעלה לו להונות את מאתים הפועלים השובתים בהבטחת-שוא, איך שהרב והצדיק “לא נבראו אלא לשמשהו ומכוחם ישחדו בעדהו”, איך שהסופרים מקדישים את ספריהם לכבודו, איך שהוא עושה קנוניות עם קרוביו בעלי הטַקסא ושׁאר בעלי-הטובות, איךְ שהוא מלא כחש – והכל מאמינים לו…


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.