מַלְכֵי זֶה הָעוֹלָם תָּשָׁשׁוּ

וְלֹא יִהְיוּ לָהֶם נוֹחֲלִים.

בְּנֵיהֶם מֵתִים כְּעוֹלָלִים,

לְאַלָּמִים מִזְּמַן נָטָשׁוּ

בָּנוֹת חִוְּרוֹת כְּתָרִים חוֹלִים.

לְמָעוֹת הָאֲסַפְסוּף כּוֹתְשָׁם,

וַאֲדוֹנֵי זֶה הָעוֹלָם

בָּאֵשׁ מוֹתְחָם לִמְכוֹנוֹת,

לְמַעַן יַרְבּוּ לַעֲבֹד;

אֲבָל, אָשְׁרָם אֵינֶנּוּ עוֹד.

הַפָּז נִכְסָף. וְהוּא מוֹאֵס

מַטְבְּעוֹת, גַּלְגַּלֵּי תְנוּעָה,

הַמְלַמְּדִים חַיִּים קַלִּים.

וּמִקֻּפּוֹת, מִמִּפְעָלִים,

אֶל הַמָּקוֹם מִשָּׁם יָצָא,

אֶל יַרְכְּתֵי הָרִים יֵרֵד,

סָגוֹר בְּרִיחֵיהֶם אַחֲרָיו.