מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ספרות ומהפכה

מאת: לאון טרוצקי , תרגום: רחל המשוררת (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

בראש-פנה מניח המחבר הנחה זו כי כל מהפכה, לאמר כל משבר בהיסטוריה גורר אחריו תמורה יסודית באָמנוּת, שאיננה צונחת על פני זעזועי התקופה, אלא סופגת אותם לקרבה במלואם. המהפכה הרוּסית הפכה, איפוא, על פיה את הספרות הרוסית שלפני המהפכה, את הספרוּת הבוּרגנית – בבואת המעמד השליט. אבל אין להסיק מכאן כי עתה על המעמד הפרולטרי המנצח ליצור ספרוּת פרולטרית שלו. ספרוּת או – באופן רחב יותר – אָמנוּת פרולטרית אינה אפשרית בכלל, משום שהמשטר הפרולטרי אינו אלא מעבר, אולם הוא מניח אָשיוֹת לאָמנוּת כל-אנושית, סוציאלית.

מה יהיה ביטוּיה של הספרוּת הבאה? הוא יהיה ריאלי, אם להגדיר את הריאליזם בתור “אישוּר אמנוּתי של החיים כמו שהם, ענין ער בהם. בקביעוּתם המוּחשית ובחליפותיהם, שאיפה לתארם אם בלימוד זכות עליהם ואם בהרשעתם, אם בצילוּמם ואם בהלבשת סמלים, – אבל את החיים האלה בשלושת הממדים שלנוּ כחומר ליצירה מספיק ונושא את עצמו”.

יפול החיץ שבין האָמנוּת והטבע, לא במובן זה שהאָמנוּת תתקרב אל הטבע, אלא שהטבע יהפך להיות אמנוּתי, לאמר “האדם יתקן אותו לפי טעמו ולפי סדרי חייו, ואז תתבטל ההקבלה הנושנה בין השירה הטהטרה ובין המכונה.”

בזה נגמר החלק הראשון של הספר. בחלק השני כלולים מאמרים הנוגעים רק באופן בלתי שירי בנושא – ספרות ומהפכה – והם פחות מענינים מכמה בחינות.


תרפ"ו

לאון טרוצקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לאון טרוצקי (מחבר)
יצירה בהפתעה
רקע

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

[דברים אחדים על אישיותו הספרותית1

א

טולסטוי נותן לנו במקום אחד בסיפורו “התחיה” תיאור ההבדל שבין נאֶכליוּדוֹב העלם, הסטודנט הטוב, ובין נאכליוּדוב הבא בשנים, הדומה לכל בני סביבתו, הנסיכים הבטלים, בפשטות ובעמקות, המיוחדה תמיד לטולסטוי (כמובן, כל זמן שאינו כותב טראקטאטים על הנצרות ואינו בא להתווכח עם דתות אחרות, כלומר, כל זמן שאינו עוסק בתיאולוגיה), מתאר אותו הגדול האַלוֹני הרוסי את עיקר-ההבדל שבין “לפנים והיום” אצל גיבור רוֹמאַנוֹ ההוא. לפנים, כשהיה נאֶכליוּדוֹב עלם טוב, האמין לעצמו ורק לעצמו, מצא שכך הוא צריך לחשוב, חשב כך; מצא שכך הוא צריך לעשות, עשה כך – בכּל העמיד על עצמו. כשמצא, למשל, שהקנין הפרטי ביחס לאדמה אינו אלא עוול, מיד עמד ונתן את חלקת אדמתו, שהיתה אז ברשותו, ירושה מאביו – לעובדיה. לא כן כשהגדיל ונעשה איש בין אנשים. מחשבתו “נתבגרה”. אבל זו לא היתה מחשבתו שלו: זו היתה מחשבת אחרים, מחשבת המון האצילים והאצילוֹת, הדודים והדודות, המכובדים והמכובדות, הסובבים אותו. הוא התחיל בכל להאמין לאחרים, לסמוך, כמו שהיה ברדיצ’בסקי אומר, אַכּתפי דאחרים, במקום רודה בעולם-מחשבותיו הוא נעשה אזרח נכבד בעולם המחשבות המתהלכות.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.