מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לאיחוד "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון"

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לאיחוד “הפועל הצעיר” ו“צעירי ציון” / יוסף אהרונוביץ

אנחנו נפגש בועידה של “הפועל הצעיר” בימים הקרובים ושם נדבר על יסודות האחוד של “הפועל הצעיר ו”צעירי ציון". פה רציתי רק לאמר מלים אחדות בענין זה.

מה הוא הקשר בינינו? מלבד הדבר המובן מאליו יש עוד איזה דבר. ההסתדרות הציונית היא הרוסה מפני המצב שנוצר על-ידי המלחמה, מפני חוסר החבור בין הארצות וגם מפני המצב החדש שנוצר בציונות. ההסתדרות – במשך עשר השנים האחרונות – היתה דרך הפוליטיקה שלה סלולה: תורכיה ישנה ועלינו למהר ולעבוד בטרם תקיץ משנתה. שמחנו שאחרים לא באו להעיר אותה. קווינו שאם ימשך המצב הזה עוד איזו עשרות שונים, נספיק לעשות את עבודתנו בהצלחה. לפני המלחמה הגיעה האינטנסיביות של עבודתנו למדרגה כזו, שהיינו בטוחים שאם נמשיך ככה – תהיה הארץ לנו. ואולם מצב זה נשתנה במשך זמן המלחמה. נכנס עם חדש. היינו בטוחים ששום איש לא ישקיע פה את מרצו ואת כספו בשלטון רקוב זה, ורק אנחנו נעבוד, כי הרי אנחנו מעונינים בארץ. עכשיו אבד הבטחון הזה. השלטון החדש אינו רקוב, ואין בטחון שלא יבואו אחרים להשקיע פה את עבודתם ומרצם.

לעומת זה ניתנה לנו הצהרה. יש חושבים שזוהי כעין מטבע שאפשר לקחת אות השוקה ולפרטו. אבל אם גם לא נגזים, הרי נכיר בכל זאת בערכו. זוהי הפעם הראשונה שהעמים הכירו בזכותנו ההיסטורית אל ארץ-ישראל. דבר זה חשוב מאד ועלינו להתיחס אליו בכל ההערצה. ואולם כדי לקחת הצהרה זו ולעשותה למטבע עובר לסוחר, צריכים אנו, כפי מבטאו של חברנו גורדון, להצהרה של העם. ובשעה שהמדינאים שלנו עסקו במסירות נפש שאין דוגמתה – ושלא תשכח לעולם – בהשגת ההצהרה של בלפור, לא עסקו כלל בהשגת ההצהרה השניה: הם לא השתדלו לארגן את העם. הם עוררו תנועה משיחית, הפיצו שמועות מוגזמות, ולנו נתוספו “גרים” לאלפים שיעזבונו אחרי שיתברר כי אין לנו עדיין ממשלה עברית בארץ.

אותו הדבר קרה באמריקה. שלוש מאות אלף שקלים נולדו שם בין-שנה, בפיטסבורג כבר סדרו את הקונסטיטוציה של חיינו בארץ, וכעבור שנה, כשהוברר שלא יקום עם ביום אחד, היה ערכם של השוקלים האלה מאפע. אמנם המנהיגים שלנו יוכלו להתנצל, ובצדק, כי מעטים ובודדים היו העובדים. חסרו קשרים עם העובדים האחרים. ואולם, איך שיהיה, והחטא הזה – חוסר ארגון העם – נעשה.

חטא שני: מנהיגינו האמינו שאת המדינה יקבלו בפריס ובלונדון ושכחו שאת זה.אפשר להשיג רק פה בארץ. אנחנו דרשנו תמיד אות ומופת להצרה. חפצנו לראות התחלה של עבודה בארץ: בנו מושב, שני מושבים – אמרנו – יצרו קטנות, אם אין לכם האפשרות לעשות גדולות– ובלבד שנראה איזה דבר, איזו עבודה. על תביעתנו התמידית הזאת קבלנו מענה: למה לנו לעסוק בקטנות, לבזבז על זה את המרץ, בשעה שאנו עומדים לפני הגדולות הבאות. עכשיו הם מכירים בעוותם. יצרו פה תנועה רבה, פקידים, אוטומובילים ו-בטלה. לארץ קטנה של פרוטות נכנסו לירות ופזרנות. זה קלקל את הישוב במובן המוסרי.

המנהיגים שבאו לארץ לא היו מן הוותיקים שלנו ולא הכירו את המצב. הם דברו אנגלית והכניסו הרבה דמורליזציה. ובתוך הדמורליזציה הזאת היינו אנחנו, “הפועל הצעיר” ו “אחדות העבודה”, הכוחות הפועלים המאורגנים, שנלחמנו בזה. השתדלנו להטות את זרם הכסף לעבודה פרודוקטיבית, ובמדה ידועה עלה הדבר בידנו. ועוד יותר עלה בידנו, כנראה, להכניס הכרה בלב חברי הועד הפועל הציוני שדרכם לא תתכן. רק הודות לבקורת שלנו ולדרישותינו התכופות בא, סוף סוף, ויצמן אל הארץ והתחיל להתבונן אל המצב שנוצר ואל השאלה העיקרית, אם צריך לחכו, או להתחיל תיכף בבנין.

אחרי חודש ימים אמר: חטאנו, עלינו להתחיל תיכף בעבודה.

כשאנו מדברים, איפוא, על הועידה המשותפת של “הפועל הצעיר” ו“צעירי ציון”, הרי לא נהיה מחוצפים אם נגיד שעלינו להקים הסתדרות ציונית. עלינו לפזר כוחות בכל הארצות ולהקים ציונות אמיתית ולא מזויפת. ציונות המדברת על עבודה וזיעה והמכריזה כי לא ביום אחד יקום עם.

לנו יש עוד תפקיד – לחנך עובדים.

ההסתדרות הציונית תצטרך עוד זמן רב לשמור את הדגל שלה ולא למסור אותו לעם הרצוץ והסובל. באמריקה עמלו להקים תנועה ציונית עממית באופן שהעם יהיה “בעל המושכות”, ולסוף חפצו להמנע מלקרוא לקונגרס יהודי.

אנחנו צריכים להזהר מלהגרר אחרי הפרזיולוגיה, אותה הפרזיולוגיה שלפיה “מוסרים את הדגל לעם”. אנחנו רוצים ליצור ציונות צעירה ורעננה, היודעת את דרכה והמכוונת את ראשית מצעדיה.

(בישיבת הועד המרכזי של “הפועל הצעיר”, תר"פ)

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  4. על הדגל (מאמרים ומסות)
  5. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

לעם הארץ

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

א

אותו המין שקרא אותנו “עמא פזיזא”, טעה אך בטעמו, אבל לא במשפטו.

לא בזה שהקדמנו “נעשה” ל“נשמע” הננו עמא פזיזא, אבל בזה, שעוד ימים מועטים, אחרי שאמרנו פה אחד “כל אשר דבר ה' אלהינו נעשה ונשמע”, חזרנו בנו ורקדנו לפני עגל הזהב.

קריאה אחת “אלה אלהיך ישראל!”, דיה היתה להשכיח מלבנו את התלהבותנו הגדולה במעמד הר סיני.

ועוד יותר פזיזים הם אלה, אשר שירותיהם הנלהבות במשך שש שנים לציון ומחמדיה חלפו ברגע אחד כצל עובר לשֵמע השם “אוגאנדה”.

דיה היתה המלה הקטנה הזו, שיצאה מפי המנהיג הגדול המנוח, להשכיח מלבם את התלהבותם, שיריהם וגעגועיהם לארץ האבות במשך שש שנים.

והמהדרים שבהם אוחזים מעשה אמנון בן דוד ומקיימים בציון: “גדולה השנאה מן האהבה אשר אהבה”, וארץ החמדה, ארץ הגעגועים, אשר שמה וזכרה היו משאת-נפשם במשך שש שנים, נהפכה פתאום לארץ הפגרים, ארץ חשך וצלמות…

וכל כך למה? מפני שדודנו ישמעאל לא התנהג עמנו במדת חסידות “שלי שלך”, כראוי לדוד הגון, ולא אמר לנו: “בואו, אחי ורעי, בואו ורשו את הארץ, הרי שלכם לפניכם!”

ופה הגענו לפרק אחר.

לא פרק של פזיזות, אלא פרק של עניות הדעת, או מה שיותר גרוע, פרק של מעשי ילדות.

אחת משתי אלה: או שהאמינו הציונים האלה באמונה שלמה, שבמשך חמש או שש שנים ירחם השולטן את יעקב וישיבהו לאדמתו ברחמים גדולים, או שהבינו, שדבר זה אי-אפשר ודרוש לזה זמן מרובה, עבודה קשה וגדולה ואוצרות זהב.

באופן הראשון אין לך עניות הדעת גדולה מזו, לחשוב, כי מושל אדיר ימסור אחת ממדינותיו לעם אחר לא בכסף ולא במחיר, רק לשם-שמים ובשביל האידיאה.

באופן השני – הנסיגה עתה לאחור גרועה יותר מעניות הדעת. אם גם מתחלה לא היתה התקוה ברורה, אין עתה סבה להתיאש ממנה.

רק ילדים קטנים משברים היום בלי חמלה ובלי סבה את שעשועיהם מיום אתמול.

אבל רואה אני, שהאופן הראשון יותר קרוב אל האמת.

זה נראה מן הבטול והלעג של גדלות, שהציונים החדשים מתיחסים בהם אל ה“חובבים”.

על החובבים הם מביטים לא כמו על גמדים, כי אם כמו על תולעים זוחלות.

הם, החובבים, כל פעולתם מאפס ואין: במשך עשרים ושלש שנים יסדו רק כשלשים מושבות.

לא כן הציונים החדשים, הם לא רק כנשרים יעופו, אך כעגלת-הקיטור.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.