מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירי ש' שלום

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“מי?” שירי ש. שלום. הוצאת “מוריה”, תר"ץ

“על אשר לא כאן” (שירי ש. שלום)

רוח מסתורין מרחפת על פני שירתו של ש. שלום. אם נושבת היא מהרי צפת או היא באה מאירופה המערבית, ואם מזיגת השתיים היא – יש בכוחה להעמיק את הישר ולרוממו.

פעמים קל מגעו בתעלומה, כאילו חושש הוא להחרידה, להניס אותה ואינו רוצה אלא לצרף את קול זמרו “לאלם החי”:

עֶרֶב בְּהִתְלַקֵּחַ

נִיצוֹצוֹת בָּהָר

הוֹלֵךְ אֶחָד מִתּוֹכִי

אֶל נוֹפֵי אַל-שׁוּב.

אַדַרְתּוֹ – עֲנָנָה,

תִּמְהוֹנוֹ כַּיָּם.

אֲנִי שַׁח אַחֲרֵי רוּחוֹ

עִם דֶשֶׁא וּדמִי.

אֲנִי זוֹעֵק בְּאֵין הֶגֶה

וְהוּא רוֹמֵז בְּאֵין נִיד,

וְהֵד פַּעֲמֵי מֶרְחַקָּיו

גֹּוֵעַ בִּי עַד

ופעמים מר-נפש הוא ומבקש להסיר את הלוט, עם בורא עולם ומשוֵע אליו:

אַךְ לִבֵּנוּ, לִבֵּנוּ קָרוּעַ

וְאַתָּה – אֱלֹהִים!

ויודע הוא את ההודיה על הכאב, קדושו; ויודע הוא גם שמחת-פתאום, הקורנת מבפנים:

פִּתְאֹם נָקִיץ מִּשְּׁנָתֵנוּ בַּלֵּילוֹת

וּבָנוּ – הָאוֹרָה.

וּבְכַפֵּינוּ הַשְּׁתַּיִם עַל לוּחַ לִבֵּנוּ

נַחַבֵּק הָעוֹלם.

צורת שירי ש. שלום ראוּיה שיעמדוּ עליה בפרטות. גדושת סמלים היא מבלי להאפיל, רבת משקל בקלוּתה וערֵבת-לחן. אך לעיתים קמה בך כעין רוגזה עליו, על אשר נועם הלחן פוגם בחשיבות התוכן ומרפה את מתיחותה הדרמתית של האמוציה המיסטית. אותו רגע נדמה כי על המופלא ממך צריך לדבר בניבים אפלים וכבדי תנועה, בניבים נבוכים במבוכתנו בפני חידת ההויה.

תר"ץ

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

על דבר התיקונים בדת

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

גורל מאמרי “נוספות לארחות התלמוד” לא היה כגורל שאר מאמרים בשאלות החיים, אשר לא נודע כי באו במה“ע באין משים לב להם, ודברי אשר דברתי בו לא היה כדברים אשר אין פונה אליהם; להפך, המאמר ההוא ירד חדרי בטן רבים, אשר התעוררו עלי למלחמה, ומלבד התלאות הרבות והפחדים אשר עברו עלי בעיר ווילקאמיר, בעדו, שבגללם הרחקתי נדוד, ומלבד אשר בגללו הייתי לשיחה בפי בטלנים צבועים וחסרי לב במ”ע “הלבנון” ש“ז, ובמגלה חדשה במאסף חדש הנוסד בווילנא בשם “מלחמה בשלום”, – מלבד כל אלה באה שאלתי, כי גאוני הדור שמו אל לבם, כי לא עת לחשות היא, ויתעוררו להשיב על דברי במה”ע “המליץ והלבנון”. הרב הגאון מ' גימפל יפה והרב החכם מ' יחיאל מיכל פינס השיבו על דברי בשני מה“ע האלה; והרב הגאון מ' יוסף זכריה שטערן והרה”ג מ' אלכסנדר משה לפידות ועליהם נלוה עוד מגיד אחד מכפר גירטעגאלי במחוז זאמוט השיבו על דברי בהלבנון, תשובות בלולות בחרפות וגידופים. אם יש לכנות את דבריהם בשם תשובה על שאלותי ע"ז ישפוט כל קורא דבריהם, אך על כל פנים לדעתם הם הלא השיבו.

האמנם, נודע לכל הוגה בספרותנו הדתית, כי מימות ראשוני חכמי המשנה, הנקראים בשם “סופרים”, עד בעל “פרחי תשובה” והבאים אחריו – לא באמונת חכמים נקבעה ההלכה בדור שחיו בו בעלי המחלוקת, רק על פי משא ומתן והצעת דברי הטענות והמענות בשני חלקי הסותר. אין דתנו כדת האפיפיורית, אשר כל פרטיה ועניניה מסורים אך לאבי הכנסיה, לגרוע ולהוסיף, להתיר ולאסור כרצונו; ואין טעמי תורתנו כסתרי חרטומי מצרים, הנסתרים מכל איש זולתם. תורת אמת וחקים צדיקים נתן לנו ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים, ורוחם יהיה למנהל לנו בכל דור ודור, בחליפות העתים ותמורות המקומות, וברוח זה נשפוט על כל ענין דתי וצרך האומה ותקנתה, ביחוסם אל רוח דור דור וזמנו, דור דור ומקומו, מבלי אשר נגרע אחת מכל מצות ה'; ורשות נתונה לכלנו לחקור, להעיר ולהציע דעותינו לפני חכמי הדור, מבלי להאמין בעינים עצומות ובלב טפש באיזה אויטאָריטעט; – ובכח הרשות הזה הנני להשיב דברי דין להמשיבים על דברי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.