מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

"מעדר" שקם לתחיה

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פורסם ב- 15.8.46 ב“הבוקר לילדים”

הר-תבור מתנוסס בכפתו השטוחה בלב הגליל התחתון. מוֹרדוֹת ההר קרחים ושוממים ובראשו מנזר נכרים וגניו. מגבעת כפר-החורש רואים אותו יפה. לרגלי הר זה, בגליל התחתון, הוקמו ראשוני הישובים של התישבותנו החדשה לפני שני דורות. אולם בינתים נזדקנו אכרי הגליל התחתון, הדור הצעיר עזב את המושבות הישנות, ומשקיהן פגרו בהתפתחותם. נעצבו האכרים אל לבם: מדוע זה בוששו הצעירים לבוא ולהחיות את שממות הגליל התחתון? מדוע נותרו בודדים ונדחים כפר-תבור, סג’רה, מנחמיה, יבנאל ומצפה, ואין ישובים חדשים צצים בקרבתם לעבּד אדמה פוריה ורחבת-ידים וללמוד מהאכרים הותיקים חבּה ומסירות לאדמת המולדת, שהללו טפּחו בלבם ואין להם למי להורישה?

חֲגִיגָה לְרַגְלֵי הַר-תָּבוֹר

יום אחד נתעוררו אכרי הגליל התחתון ושמעו שאון מכוניות מטרטרות לעבר גבעה אחת בגליל התחתון. והמכוניות אינן חשות לחלוֹף מזה והלאה ולעלות להרי הגליל העליון, אלא מתנהלות הן בעצלתים ומתעכבות פעם בפעם, העצר וּקלוֹט נוסעים חדשים, מבני המושבות הותיקות, המוכנים לנסוע לחגיגה הנערכת בגליל התחתון. תמהו האכרים ושאלו: מה זה היה לארץ הגבעות שלנו שלבשה חג? מה יום מיומים?

יצאו האכרים מפתחי בתיהם ושאלו: אנה זה מוּעדוֹת הן פני מכוניות המשא המלאות אדם רב? השיבו החוגגים הצעירים: נוסעים אנו ל“כפר קיש”.

שִׁירַת דְבוֹרָה

– לכפר קיש?! – תמהו האכרים– לא שמענו שמעוֹ של כפר זה בסביבתנו. היכן הוא שוכן ומי יושביו כי נדע?

– על גבעה יתנוסס – השיבו החוגגים – וחיליםגבורים, שחזרו משדה הקרב, יהיו תושביו שיעבּדו אדמתו, יבנו להם בתים למושבם, יטעו גנים, יחרשו שדותיהם והיו לאכרים כמוכם.

– והיכן יהיה מקום מושבם?

לרגלי הר תבור יֶשבו, מקום בו הכה ברק בן אבינועם עם גבורי-החיל, משבטי נפתלי וזבולון, את סיסרא שר-צבא כנען. שם שׁרה דבורה את שירת הנצחון: “למתנדבים בעם בּרכו ה '”.

במקום נצחון וגבורה זה בישראל יֶשבו גבורי העם.

קִישׁ – שָׁאוּל בֶּן קִישׁ – נַחַל קִישׁוֹן

והאכרים הוסיפו לשאול את החוגגים:

– ומדוע “כפר קיש” יקרא לו, האם על שמו של אבי שאול, המלך הראשון בישראל, או על שם קישון “נחל קדומים”, כנאמר בשירת דבורה? כי אל נחל זה אמרה דבורה הנביאה לברק בן אבינועם למשוך אליו את סיסרא שר-צבא יבין?

– לא על שם אבי שאול מלך ישראל ולא על שם נחל קישון – השיבו החוגגים – כי על שם הבריגדיר קיש, שהמתישבים החדשים הם חיליו לשעבר, מחברי הפלוגה 738, הרוצים להנציח את זכר מפקדם האהוב שנפל בקרב.

– כבר שמענו על-דבר מפעל על שמו של הבריגדיר קיש המנוח.

– אמנם כן. לפני שנתים נטענו עצים ראשונים במדרוני מעלה-החמשה אשר בהרי ירושלים ביער על שמו של קיש. ואז הבטיחה הקהק"ל להקים כפר של חילים משוחררים על שמו.

הָאוֹרְחִים נִכְנָסִים בְּשַׁעַר הַיִשׁוּב הֶחָדָש

הצטרפו האכרים הותיקים, על בנותיהם ובניהם, אלה המעטים שלא עזבום ולא נתפזרו בארץ, ובמצב-רוח מרומם עלו כולם אל הגבעה ונכנסו לישוב החדש בשער, שעליו התנוססה הכתובת "וכתּתוּ חרבוֹתם לאתּים וחניתוֹתיהם למזמרוֹת ".

מאורע גדול זה ארע בשעות הצהרים ביום ה', י“ט בתמוז, בערב יום הזכרון למנהיגנו הדגול הרצל, וי”ב שעות אחר השבתון הכללי של הישוב, לאות הזדהות עם עצורי המחנות.

לצלילי שירת “התקוה” נחרש ניר ראשון באדמת “מעדר” היא אדמת הכפר החדש. וכך הניחו החילים, שמלאו חובתם לישוב בימי המלחמה, יסוד לחיי יצירה בכפר על שמו של "חיל מצוין ויהודי גדול ".

כל הנאספים המתישבים ואורחיהם, שבאו מכל קצות הארץ, נציגי המוסדות הלאומיים והישוביים, עתונאיםועתונאי חוץ לארץ, שלחו משם ברכה לאלמנת הבריגדיר קיש וקראו את ברכתה בכתב למנציחי שם בעלה. המתישבים קבלו עוד ברכות לאין ספוֹר מכל קצות תבל, שבהן הובעה התקוה, כי האכרים החדשים יטעו עצים לרוב, כדי שהישוב החדש יהיה טובל בירק ובצל בימות החמה הלוהטים.

עוֹד 25 כִּפְרֵי חַיָלִים

כבר ספרנו פעם על מושב חילים משוחררים, כפר דיגים ושמו “מכמורת”, וכעת אנו מספרים על כפר חדש, “כפר קיש”. אולם עוד 25 קבוצות של חילים משוחררים מחכות ליום עלותן על הקרקע, כדי להקים כפרים חדשים במולדת.

הָאִכָּרִים הַוְתִיקִים שְׁמֵחִים

אכרי הגליל התחתון הותיקים, שבאו לחגיגה שמחו מאד על הישוב החדש והצעיר; לא עוד יהיו מיותמים. בטוחים הם, כך אמרו, כי חברי “ארגון קיש”, שהקימו את בּצוּרי אל-עלמין בימי המלחמה, בשעה שסכנה נשקפה לארץ-ישראל ושם נחלו הגרמנים מפלה, יהיו מקור גאוה לגליל התחתון.

מַתְּנַת יוֹם-הֻלֶדֶת רִאשׁוֹן

ליום הולדתו הראשון של הכפר – נתקבלה מתנה. והמתנה – ארון ספרים, שלוה את חילינו בכל שנות נדודיהם בחזיתות ובמדבריות. ארון-ספרים זה ישמש ספריה לכפר החדש ואכריו יוכלו לקרוא בשעות הפנאי בספריה.

עַרְבִים בָּאִים לַחֲגִיגָה

לפתע ראו החוגגים היושבים בסוכה הארעית, המקושטת בתמונתו של הבריגדיר קיש ובמפת הסביבה, ומעליה מתנוסס דגל עברי, קבוצת ערבים, משכני הסביבה, ובראשם המוכתר אברהים אל-טייב. הם באו לברך את שכניהם היהודים ליום חגם.

הערבים באו בלבושם המסרתי וישבו בין החוגגים, שקבלום בסבר פנים יפות. המוכתר קם ממקומו וברך את תושבי הכפר החדש בשם בני ישמעאל, קרובי היהודים, המקוים "שהעננים יתפזרו ויבואו ימי שלום וטובה ".

ובעוד החוגגים יושבים בסוכה, המשיכו המתישבים החדשים בהקמת צריפי-העץ של המושב החדש, צריף חדר-האוכל וצריפי המשק החדש.

גם ילדים באו לחגיגה ורצו לדעת מה תהיה צורת הכפר החדש. ואז ספרו להם, שלכל החילים ביחד הוקצה שטח קרקע בן 7000 דונם. כל חיל יקים לו משק מעורב על 100–120 דונם. באדמה מים רבים וגם ערוץ הנחל “ואדי-צראר” שופע מים, אך בארות עוד לא נקדחו שם. בכפר תשבנה בראשונה 60 משפחות, אחרי-כן יגדל מספרן עד שמונים. אך לא כל תושבי המקום כבר נשתחררו מהצבא, מהם שלובשים עדיין מדים ומצפים לשחרורם ולבואם לכפרם החדש.

כך עלו על האדמה גבורי אל-עלמין, חברי היחידה הארצישראלית הותיקה, שנוסדה בשנת 1940 על-ידי הקולונל קיש. כאן ישבו ויירשו את ארצם עד עולם.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה פרוזה

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

היא יושבה לחלון

מאת חיים נחמן ביאליק (שירה)

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן

וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ,

בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה

וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

מַר לִי מָר, לִבִּי

הַיּוֹם עָלַי רָע,

אִם רָחֵלָה אֵינֶנָּה –

אֲנִי אָנָה בָא?

פֶּה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת

וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל,

אַךְ רָחֵלָה לִי הִיא

וְאָנֹכִי לְרָחֵל.

מר לי…

בָּעֶרֶב כִּי-אֵצֵא

אֶל מִשְׁעוֹל הַקָּמָה –

וְרָחֵלָה אֵין עִמִּי –

אֵין עִמִּי הַנְּשָׁמָה.

מר לי…

שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים,

לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי

וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –

וָמַתִּי בִמְקוֹמִי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.