נִשֵּׂאת בָּעוֹלָם צָרָתֵנוּ עַל כְּנַף
גַּז שָׂב, בֵּין חֲצִי-הַיָּרֵחַ וְהַצְּלָב.
דַּלוֹת כְּנָפֶיהָ מֵרֹב-רֹב-יָמִים,יוֹם יוֹם יְחַיּוּהָ דְּמָעוֹת וְדָמִים.
דְּמָעוֹת חֲדָשׁוֹת – נְחָלִים-נְחָלִים,דָּמִים רַעֲנַנִּים – מַבּוּעִים לֹא כָלִים.
חָלָל… תִּלֵּי הֶרֶס… עָשָׁן בָּא וָרָב…“כְּאַלֶכְּסַנְדְרִיָה1 הָעָם הִשְׁתּוֹבָב”.
– גַּנִּים… אַרְמְנוֹת פֶּלֶא… עֲנוֹת עַם יֶחֱרַד…“טְבוּחֵי עִיר גְּרַנַּדָּה – רִמּוֹן־סְפָרַד2…”
נִשֵּׂאת צָרָתֵנוּ… קוֹלוֹת-חָג עוֹלִים…“הַפַּעֲמוֹנִים בִּסְפָרַד מְצַלְצְלִים”.
– רִפְרוּף נֵס וֶדֶגֶל… תְּרוּעָה וְרִנָּה…“גְּדוּדֵי צַלְבָּנִים הֵם פּוֹשְׁטִים בַּמְּדִינָה”.
– וּמַה נִיר הַכֶּתֶם וְהָעֲרָבָה?“עַרְבוֹת אוּקְרַאִינָה עִם דְּגַן זְהָבָהּ”.
– כִּכָּר מוֹרִיקָה… מַכְחִילִים עֲשָׁנִים…“מִישׁוֹר שֶׁל גֶּרְמַנְיָה, אִמּוּן תּוֹתְחָנִים”.
– מַה אֶרֶץ הֶחָמֶד? כָּרִים וְהָרִים…הַוַלְסְ מִתְגַּעְגֵּעַ… “הָיְתָה שֶׁל אַוְסְטְרִים”.
– שִׁירַת אוֹר חוֹפֶפֶת עַל זִיז כָּל-מִגְדָּל…חוֹלֵם בֵּית הַכְּנֶסֶת… “פְּרָג עִיר מַהַרַ”ל“.
– בְּיַעַר וָאָמֶשׁ נֶחְבָּאִים – לַ”חֲצוֹת"…מִסְפֵּד עַל הַסֵּפֶר… “בַּת-לִיטָא הִיא זֹאת”.
– חֹרְשָׁה נֶעֱצָבֶת… חָרְבוֹת בִּנְיָנִים…נוֹדְדִים עֲלֵי דָרֶךְ… “פֹּה שְׂדֵה פּוֹלָנִים”.
– מַחְפֹּרֶת וָפַחַם… גַּלְגַּל אָץ-נֶחְפָּז…פֶּחָם וּּמַתֶּכֶת… “גְּלִיל בֶּלְגִּים מֵאָז”.
– גַּנִּים וּשְׂדֵה כָרֶם… תֵּל שֶׁל מְצוּדָה,וְהַכָּר עוֹד פּוֹרֵחַ… “צָרְפַת הַשְּׁדוּדָה”.
נִשֵּׂאת צָרָתֵנוּ, נוֹטֶפֶת דָּמִים –הוֹי, פַּנּוּ לָהּ דֶרֶך, יוֹבְלוֹת וְיַמִּים!
תל-אביב, 21.9.40