מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הרף שאון ים עד אשר יקרב

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֶרֶף שְׁאוֹן יָם / ר' יהודה הלוי

הֶרֶף, שְׁאוֹן יָם, עַד אֲשֶׁר יִקְרַב

תַּלְמִיד וְיִשַּׁק אֶת‑פְּנֵי הָרָב –

יַד אַהֲרֹן הָרָב, אֲשֶׁר שִׁבְטוֹ –

לֹא נָס נְעִים לֵחֹה וְלֹא חָרָב

לִמֵּד וְלֹא אָמַר לְיָדוֹ “רָב!”

הַיּוֹם אֲנִי מוֹדֶה כְנַף מִזְרָח,

כִּי מָחֳרָת אֶקֹּב כְּנַף מַעְרָב.

אֵיךְ יַעֲזֹב אִישׁ אֶת צְרִי‑גִלְעָד

אַחְרָיו – וְהוּא חוֹלֶה נְשׁוּךְ עַקְרַב?

אוֹ יַחלִיף אֶת‑צֵל עֲנַף עָבוֹת

בַּחֹם וּבַקֶּרַח וּבַשָּׁרָב?

חֵלֶף לְצֵל קוֹרַת נְוֵה הָרָב

צִלִּי – מְעוֹן קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב!

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

לְכִנּוּסָהּ שֶׁל הָאַגָּדָה

מאת חיים נחמן ביאליק (עיון)

האגדה העברית הכתובה היא התבנית הספרותית העיקרית, ששלטה כמה מאות שנים בעולם היצירה החופשית, העממית והאישית, של האומה הישראלית.

על־פּי מהותה אין האגדה חזיון ספרותי ארעי ועובר, אלא היא יצירה קלַסית של רוח עמנו, יצירה, שיש לה פירות לשעתה וקרן קיֶמת לדורות. בעיקרה וּבכללה הרי היא אחד מן הגִלויים הגדולים של רוח האומה ואישיה. כמה דורות ואישים שִקעו בה, מדעת או שלא מדעת, את כֹח יצירתם המעולה ואת כל עושר רוחם; כמה דורות טפלו בבנינה וּבשכלולה עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו, עולם נפלא וּמיוחד עם חִנוֹ שלו ועם יפיו שלו, ויצירה כזו – אי־אפשר שלא יהא בה הרבה מן הנצחי והעולמי, שצריך להשאר קַיָם כמו שהוא, בצלמו וּבדמותו, בתור יצירת מופת לדורות עולם.

מצד התוכן כוללת האגדה הרבה ענינים מהשקפות העם ואישיו על האומה הישראלית וקניניה הלאומיים, על חיי עולם וחיי שעה שלה, על מאורעותיה ועתידותיה, על גדולי האומה, קורותיהם וּמעשיהם, דרכיהם וּמדותיהם, על האדם והעולם, על הדעות והאמונות, על חכמת החיים ועל כבשונו של עולם (או ה“שאלות הנצחיות” בלשון האחרונים), על “מלכותא דארעא” ועל “מלכותא דרקיעא” וכו' וכו'. סוף דבר: אין לך מקצוע של הרגש והמחשבה – כמובן, מאלו שהגיע להם כֹח הדעת והדמיון בימים ההם – שלא נגעה בו האגדה מצד שהוא.

וּמצד הצורה באו באגדה כמעט מכל הסוגים הספרותיים שהיו נוהגים בישראל במקצועות האמורים באותם הימים: ספורי מעשים ושיחות, ציורים ממשיים ודמיוניים, דרשות וּמאמרים, משלים וחדודים, דברי פיוט ושיר, גוזמאות ודברי הבאי ודברי בדיחות, לשון חכמה וחידות וכו' וכו'.

הסגנון של האגדה הגיע אף הוא – במבחר דוגמאותיה, כמובן – לשלמות גדולה. זהו סגנון בהיר וּפשוט, קל ונובע, נוֹח וּמרוּוָח. הרבה יש בו מן הקביעות והדיוק של לשון ספרותית מפותחת; הרבה יש בו מן החמימות הפנימית, הכבושה והנאמנה של לשון הלב; הרבה מן הציוריות וההפלגה של הדמיון העממי והרבה מן הצמצום והחריפות של לשון חכמים וּמשלי עם. במקצת מחלקי האגדה העתיקים (שבמשניות וּברַיתות) נשתמר עדין גם הרבה מן הלחלוחית החיונית של לשון עם ממש; לשון, שלא נדף עדין מתוכה כל “ריח האדמה” ושהקשר הטבעי בינה וּבין עמה עדין עומד וקַיָם במדה מסוימת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.