הָעִוְּרִים וְהַפִּסְחִים / נפתלי הרץ אימבר

לא תבוא הנה כי אם הסירך

העורים והפסחים (שמואל ב')

עֵת מַלְכִּי צֶדֶק עִם אַבְרָהָם

בְּרִית כָּרַת,

צַלְמֵי עִוְּרִים וּפִסְחִים

בְּקִיר יְרוּשָׁלַיִם חָרַת,

לְאוֹת בָּנָיו יִרְשׁוּ אָרֶץ

הָעִיר לֹא יִקָּחוּ,

כָּעִוְּרִים בַּל יִרְאוּ

כַּפִּסְחִים – הָלְאָה יִפְסָחוּ;

עֵת הַמֶּלֶךְ דָּוִד

צָלַח שָׁם הַיַּרְדֵּנָה

אָמַר לוֹ הַיְבוּסִי:

"לֹא תָבוֹא הֵנָּה

"עַד הֲסִירְךָ

"הָעִוְּרִים וְהַפִּסְחִים מִן הַקִּיר

“אָז תּוּכַל לָרֶשֶׁת אֶת הָעִיר”..

הַמֶּלֶךְ הֵסִיר אֶת הַצְּלָמִים

שָׂמָם לְבָעֵר, כַּשָׁיִת,

וַתְּהִי לְמָשָׁל: "עִוֵּר וּפִסֵּחַ

“לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת”.

***

עַמִּי! אִם תֹּאבֶה

לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצֶךָ,

הָסֵר הָעִוְּרִים וְהַפִּסְחִים

מִקֶּרֶב מַחֲנֶיךָ,

אִם לִבְנוֹת סֻכַּת שָׁלֵם

תֹּאבֶה, לִצְלֹחַ הַיַּרְדֵּנָה,

עַד הֲסִירְךָ הָעִוְּרִים וְהַפִּסְחִים

לֹא תוּכַל לָבוֹא הֵנָּה,

הָעוְּרִים – הֵמָּה הַמִּתְחַדְּשִׁים

לֹא יֶחֱזוּ נְכֹחָה,

הַפִּסְחִים – הֵמָּה הַמִּתְקַדְּשִׁים

אַט יֵלְכוּ בַּחֲשֵׁכָה,

הָסֵר אֵלֶּה הַצְּלָמִים

שִׂימֵם לְבָעֵר, לַשָּיִת,

כִּי עִוֵּר וּפִסֵחַ

לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת…