מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

האריה וחמור יודע ציד

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָאַרְיֵה וַחֲמוֹר יוֹדֵעַ צַיִד / יהודה ליב גורדון

הָאֲרִי חָגַג חַג יוֹם הֻלֶּדֶת

וַיִּכּוֹן הַיַּעְרָה לָרֶדֶת

לִטְרָף-טֶרֶף לָצוּד לוֹ צַיִד.

(צֵיד הָאֲרִי לֹא צִפּוֹר, לֹא עַיִט,

כִּי אַיָּל וּצְבִי, רֵים וָזָמֶר!)

וַיִּקְרָא אֶל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר:

אֶל חִכְּךָ שׁוֹפָר וּבִגְרוֹנְךָ קֶרֶן,

זֶה אֵפוֹא יִהְיֶה לִי פָּעֳלֶךָ,

כִּי תִתֵּן בַּכֹּחַ קוֹלְךָ

בַּעֲבוּר יִשְׁמְעוּ חַיְתוֹ הַיָּעַר

וּמִמַּחֲבֹאֵיהֶם אֵלַי יֶחֱרָדוּ.

וַיַּעְמוֹד הַחֲמוֹר עַל רֹאשׁ הַר כַּתֹּרֶן

וַיִּתֵּן קוֹל עֹז כִּשְׁרִיקוֹת הַסָּעַר;

כָּל שׁוֹמְעָיו חָלוּ נִבְהָלוּ, רָעָדוּ,

אֶת חֹרֵיהֶם חִישׁ נָטְשׁוּ יַחַד

וַיָּנֻסוּ מִקּוֹל הַפַּחַד,

וּבְנוּסָם הָאֲרִי חֲטָפָמוֹ

אַשֶׁר מִסֻּבְּכוֹ אָרַב לָמוֹ.

„וּמָה? – הִתְהַלֵּל אֶרֶךְ – הָאָזְנַיִם –

הֲלֹא טוֹב כַּיּוֹם שֵׁרַתִּיךָ?

נִפְלָאוֹת וּגְדֹלוֹת פָּעָלְתִּי! ”

כֵּן! – עָנָה הָאֲרִי אֶת רֻם-הָעֵינַיִם –

אֵין כָּמוֹךָ לִקְרוֹא בַּכֹּחַ,

מֵרֹאשׁ הָרִים לִצְרוֹחַ;

לוּלֵא יָדַעְתִּי מִי הָיָה אָבִיךָ

כִּי אָז גַּם אֲנִי מִקּוֹלְךָ נִבְהָלְתִּי.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הספרות העברית בארץ ישראל

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

ענין הספרות העברית בארץ-ישראל – דבר קשה ומסובך הנהו. בישובי היהודים שבתפוצות הגולה – ברוסיה, בגליציה, באמריקה, באנגליה – נתברר כבר המצב של זו, פחות או יותר. שם כבר עמדו על המקריוּת המוכרחה שבחזיון זה. שם כבר רואים הכל את הספרות העברית כאילן נמוך זה, שענפיו פעם מרובים ופעם מועטים, אבל שרשיו – תמיד מועטים. בקיצור: אין שורש חזק לספרות העברית בגולה, במקום שהרבים מהקהל היהודי הם רק קוראי-ז’ארגון או קוראי שפת המדינה. ולפיכך רואים אנו שם, בכל המקומות ההם, גלים מתרוממים ועוברים, מתרוממים ועוברים… בא ברוסיה לפני עשר שנים, עם לידת הציוניות הפומבית, אדם אֶנרגי כבן-אביגדור – והחיה קצת את שוק-הספרים העברי; באה אחר כך תקופת הריבולוציה עם שיר-המזמור שלה להמונים, אלה ההמונים שאינם נזקקים ל“לאָקשן-קודש” – ואת כל העמל נשא רוח. לראש הדף“היתה לנו ספרות ואינה”. נטבעה תנועת הריבולוציה בדם, נחנקה בחבלי-תליות, וברוסיה הגדולה נתחדשה התעוררות ספרותית, או יותר נכון: מודה של ספרות… צצה עמה ונהיתה גם “הוצאת ספרות” החדשה שלנו בואַרשה, המדפיסה קבצים מפקידה לפקידה עם קונטרסי “רשפים” מדי שבוע… – ברקאי?… המ… מי יודע מה ילד יום… וכך הוא בכל הפינות שאתה פונה: נולד כשרון חדש וגדול כזה של שניאור – אין איש מתקומם נגדו; אין כשרונות מקוריים – איש אינו דואג להם ואיש אינו מיחל להם; על טיפוח וגידול – ודאי שאין מה לדבר. מתחבא שנים רצופות אותו הכשרון העמוק מאוד של ג. שוֹפמן, מתחבא ואינו יוצר כלום, מקוֹצר נפש ומחוֹסר אטמוספירה רוחנית – איש לא יתפלא על זה ולא ירגיש בזה; מתעורר הוא פתאום וכותב דבר כ“מאידך גיסא” (לבוב, תרס"ט) – מאי איכפת… מתגלגל איזה חובב-שפת-עבר כמ. בן-אליעזר לניו-יורק ומתחיל להוציא “שיבלים” – אדרבא… אם תחלש העקשנות ותרפינה הידים – עין לא תרד דמעה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.