רשות לנשמת
אֶת פְּלִיאוֹת שֵׁם מְחוֹלֵל
כָּל מְחוֹלֵל אֵיךְ יְמַלֵּל?
בָּא בְסוֹד מַעֲשָׂיו וְיָרִים
אֶת קְדוֹשָׁיו, פֶּן יְחַלֵּל.
רִחֲפוּ רוּחוֹת חֲסָדָיו
עַל לְבָבוֹ עַד יְפַלֵּל.
הוּא יְאַשֵּׁר כָּל אֲהוּבָיו,
כַּאֲשֶׁר עֹזְבָיו יְהוֹלֵל.
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנוּ? –
וַתְּלַמֵּד בִּין לְעוֹלֵל!
הַגְּוִיָּה – בָּךְ תְּמַכְתָּהּ,
הַנְשָׁמָה לָךְ תְּהַלֵּל.