בַּחֲצוֹת לַיְלָה, עֵת הָעַיִשׁ

תִּסֹּב חֶרֶשׁ לְיַד בָּאָטֶס

וּבְנֵי-אָדָם הוֹזִים שׁוֹכְבִים

וּמְנוּחָתָם כִּי נָעֵמָה,

קָרַב עֲדֵי נָוִי אֵרוֹס,

דָּפַק עַל הַדֶּלֶת סֻגְּרָה.

מִי הַבָּא? – שָׁאַלְתִּי – מִי זֶה

הַמַּדִּיחַ חֲלוֹמוֹתַי?

"פְּתַח-נָא, חִנֵּן אֵרוֹס קוֹלוֹ,

יֶלֶד אָנִי, אַל תֵּחַתָּה;

דֶּלֶף טוֹרֵד סִמֵּר בְּשָׂרִי,

בַּמַּאְפֵּלְיָה אֵתַע עָתָּה".

מֵעַי הָמוּ לוֹ לַנַּעַר,

חִישׁ-קַל קַמְתִּי, נֵר הֶעֱלֵיתִי,

וָאֶפְתָּחָה, – עֵינַי רָאוּ

יֶלֶד-נַעַר, נוֹשֵׂא קֶשֶׁת

וּכְנָפַיִם לוֹ וְאַשְׁפָּה.

וָאוֹלִיכוֹ אֶל הָאָח לִי,

וָאֲחַמֵּם יָדָיו קָרוֹת

בְּתוֹךְ כַּפַּי, מִקְּוֻצּוֹתָיו

נִטְפֵי גְּשָׁמִים הֲסִירוֹתִי.

וּכְשֶׁחַם לוֹ עָנָה אֵרוֹס:

"בִּי, אֲנַסֶּה יֶתֶר קַשְׁתִּי,

אִם לֹא קִלְקְלוֹ הַמָּטָר".

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וּמְחָצַנִּי,

פִּלַּח כְּבֵדִי בֶּן-אַשְׁפָּתוֹ,

הֵמַר לִי מֵעֹקֶץ צִרְעָה.

אַךְ הוּא קָם, עָלַי יָרִיעַ,

יִשְׂחַק, יִלְעַג לִי עַד-רָגַע:

"שְׂמַח, יְדִידִי, שְׁלֵמָה קַשְׁתִּי,

וּבְלִבָּתְךָ פָּשָׂה נָגַע".