סִפְּרוּ, שֶׁקִּפּוֹד קָבַע לוֹ דִירָה לְצַד תָּמָר. וּכְבָר בָּנוּ לָהֶם יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ קֵן בַּתָּמָר וְחָיוּ עָלָיו חַיֵּי רְוָחָה. אָמַר הַקִּפּוֹד בְּלִבּוֹ: “הִנֵּה יוֹנַת־הָאִילָן אוֹכֶלֶת מִפְּרִי הַתָּמָר בְּעוֹד אֲנִי אֵינִי מוֹצֵא דֶרֶךְ אֵלָיו. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָה”. חָפַר בְּשִׁפּוּלֵי הַתָּמָר מָעוֹן וְקָבַע בּוֹ דִירָה לוֹ וּלְבַת־זוּגוֹ, וְקָבַע לְיָדוֹ מִסְגָּד, וּפָרַשׁ אֵלָיו וְהֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ נוֹהֵג בִּנְזִירוּת וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים בִּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. הָיְתָה יוֹנַת־הָאִילָן רוֹאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וּמִתְפַּלֵּל. נִתְרַגֵּשׁ לוֹ לִבָּהּ בִּגְלַל רֹב פְּרִישׁוּתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּכָךְ?” אָמַר לָהּ: מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁלשִׁים שָׁנָה". אָמְרָה לוֹ: “וּמַה מְּזוֹנְךָ?” אָמַר לָהּ: “מַה שֶּׁנּוֹפֵל מִן הַתָּמָר”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה לְּבוּשְׁךָ?” אָמַר לָהּ: “קוֹצִים, מֵפִיק אֲנִי תּוֹעֶלֶת מִקַּשְׁיוּתָם”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה טַּעַם בָּחַרְתָּ לְךָ אֹרַח חַיִּים זֶה מִזּוּלָתוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּחַרְתִּי בוֹ מִזּוּלָתוֹ כָּל דֵּרֶךְ אַחֶרֶת. כְּדֵי לְהוֹרוֹת תּוֹעִים נְכוֹחָה, וּלְלַמֵּד נִבְעָרִים מִדַּעַת בִּינָה”. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “דּוֹמָה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וְאוּלָם מֵעַתָּה שׁוֹאֶפֶת אֲנִי לְהִדַּמּוֹת אֵלֶיךָ”. אָמַר הַקִּפּוֹד: "חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁדִּבּוּרֵךְ יִהְיֶה הַהֶפֶךְ מִמַּעֲשַׂיִךְ, וְהָיִית כְּזוֹרֵעַ שֶׁבְּהַגִּיעַ שְׁעַת הַזְּרִיעָה הוּא מְקַמֵּץ בִּזְרָעָיו, בְּאָמְרוֹ: “חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁכְּבָר עָבְרָה עוֹנַת הַזְּרִיעָה וַאֲאַבֵּד הוֹן בְּמַהֲרִי לִזְרֹעַ”, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר וְהוּא רוֹאֶה בְּנֵי־אָדָם קוֹצְרִים, הוּא מִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁאִבֵּד בְּקַמְּצוֹ, וּמֵת מִצַּעַר וְיָגוֹן. אָמְרָה יוֹנַת־הָאִילָן לַקִּפּוֹד: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִן הַקְּשָׁרִים עִם הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִפְרֹש לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים?” אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “הַתְחִילִי לְהָכִין עַצְמֵךְ לָעוֹלָם הַבָּא בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּפְּקִי בְמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה לוֹ הַיּוֹנָה: “וְכֵיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת? הֲרֵי אֲנִי עוֹף, וְאֵינִי יְכוֹלָה לַעֲזוֹב אֶת הַתָּמָר שֶׁבּוֹ מְזוֹנִי, וְאִלּוּ גַם יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי אֵינִי יוֹדַעַת שׁוּם מָקוֹם שֶׁאָגוּר בּוֹ”. אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “אֶפְשָׁר לָךְ לְהַשִּׁיר מִפְּרִי הַתָּמָר שֶׁיַּסְפִּיק לָךְ וּלְבֶן זוּגָתֵךְ מָזוֹן שָׁנָה אַחַת. וְתִשְׁכְּנִי בְתוֹךְ קֵן תַּחַת הַתָּמָר לְבַקֵּשׁ לָךְ דֶּרֶךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַגִּיעַ אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר. אַחַר־כָּךְ פְּנִי אֶל מַה שֶּׁהִשַּׁרְתְּ מִן הַפְּרִי וְהַעֲבִירִי אוֹתוֹ כֻּלּוֹ וְאִגְרִי אוֹתוֹ לְמָזוֹן לְעֵת מַחֲסוֹר. וּכְשֶׁתְּכַלִּי לֶאֱכֹל אֶת הַפְּרִי וְיֶאֶרְכוּ לָךְ הַּיָּמִים, פְּנִי אֶל הַהַסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה הַיּוֹנָה: “יְשַׁלֵּם לְךָ אֱלֹהִים טוֹבָה עַל שֶׁהִזְּכַּרְתָּ אוֹתִי בָעוֹלָם־הַבָּא וְהִנְחֵיתָ אוֹתִי מֵישָׁרִים”. הָיוּ הַיּוֹנָה וּבַת־זוּגָתָהּ יְגֵעִים לְהַפִּיל אֶת הַפְּרִי עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בַּתָּמָר כְּלוּם, וּמָצָא הַקִּפּוֹד מַה לֶּאֱכֹל וְשָׂמַח בּוֹ וּמִלֵּא מְעוֹנָתוֹ מִן הַפְּרִי וְאָגַר אוֹתוֹ לִמְזוֹנוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ, כְּשֶׁיִּהְיוּ זְקוּקִים לִמְזוֹנָם יְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וִיבַקְּשׁוּ מִזֶּה שֶׁנִּמְצָא אֶצְלִי. שֶׁכֵּן יִסְמְכוּ עַל הִסְתַּפְּקוּתִי בְמוּעָט וְעַל חֲסִידוּתִי. וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ עֲצָתִי הַטּוֹבָה וְתוֹכַחְתִּי, יִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְאָז אֲצוּדֵם וְאֹכַל אוֹתָם, וְיִשָּׁאֵר מָקוֹם זֶה לִי לְבַדִּי, וְכָל מַה שֶׁיִּפֹּל מִפְּרִי הַתָּמָר יַסְפִּיק לִי”.

אַחַר־כָּךְ יָרְדוּ יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ מֵעַל הַתָּמָר, אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׁירוּ מַה שֶׁהָיָה עָלָיו מִן הַפְּרִי, וּמָצְאוּ שֶׁכָּבָר הֶעֱבִיר הַקִּפּוֹד כָּל זֶה אֶל מְאוּרָתוֹ. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “הוֹי קִפּוֹד, הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ־הַיָּשָׁר וְהַמַּזְהִיר וְהַיּוֹעֵץ הַטּוֹב, אֵין אָנוּ מוֹצְאִים גַּם סִימָן לִפְרִי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָזוֹן לָנוּ מִזּוּלַת הַפְּרִי”. אָמַר לָהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁהָרוּחַ נָשָׂא אוֹתוֹ. וְאוּלָם לָסוּר מִן הַמָּזוֹן וְלִפְנוֹת אֶל הַמֵזִין הוּא הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל. וּמִי שֶׁפִּלַּח אֶת זָוִיּוֹת הַפֶּה בַחַי, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ בְּלִי מָזוֹן”. לֹא פָסַק מִלְּהוֹכִיחָם בְּתוֹכָחוֹת אֵלּוּ, וּמַרְאֶה לָהֶם חֲסִידוּת בְּדִבּוּרִים יָפִים, עַד שֶׁסָּמְכוּ עָלָיו וְהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְנִכְנְסוּ לְפֶתַח מְעוֹנָתוֹ, וְרָאוּ אֶת עַצְמָם בְּטוּחִים מִמְּזִמָּתוֹ. זִנֵּק אֶל הַפֶּתַח וְשָׁלַף אֶת מַלְתְּעוֹתָיו. כְּשֶׁרָאֲתָה יוֹנַת־הָאִילָן אֶת מְזִמָּתוֹ בָרוּר, אָמְרָה לוֹ: “מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִיּוֹם תְּמוֹל? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹזֵר לָעֲשׁוּקִים? הִזָּהֵר אֵפוֹא מִמְּזִמָּה וְעָרְמָה שֶׁלֹּא יִפְגָּעֲךָ מַה שֶּׁפָּגַע אֶת הָרַמָּאִים שֶׁזָּמְמוּ מְזִמָּה לַסּוֹחֵר”. אָמַר הַקִּפּוֹד: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: