שָׁמַעְתִּי, שֶׁסּוֹחֵר מֵעִיר אַחַת, סִנְדָה שְׁמָהּ, הָיָה בַעַל הוֹן רַב. חִזֵּק מוֹסְרוֹת גְּמַלָּיו וְהֵכִין סְחוֹרוֹתָיו וְיָצָא בָהֶן אֶל אַחַת הֶעָרִים לְמָכְרָן בָהּ. יָצְאוּ בְעִקְּבוֹתָיו שְׁנֵי בְנֵי בְלִיַּעַל, שֶׁטָּעֲנוּ עִמָּם מַשֶּׁהוּ מִן הַהוֹן וְהַסְּחוֹרָה וְהֶרְאוּ עַצְמָם לַסּוֹחֵר כַּסּוֹחֲרִים וְהָלְכוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁחָנוּ בַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, הִסְכִּימוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם לְהַעֲרִים עָלָיו וְלָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁעִמּוֹ. אַךְ עִם זֶה זָמַם כָּל אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם מְזִמָּה לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אָזֹם מְזִמָּה אַחֲרֵי הַמְּזִמָּה נֶגֶד הַסּוֹחֵר, יִהְיֶה הַמַּזָּל מֵאִיר לִי, וַאֲנִי נוֹטֵל לִי אֶת כָּל הַמָּמוֹן”. חָרַשׁ זָמַם כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְזִמָּה רָעָה לַחֲבֵרוֹ, וְלָקַח לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם מָזוֹן וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סַם־הַמָּוֶת וְהִגִּישׁוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְהֵמִיתוּ זֶה אֶת זֶה. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי־כֵן עִם הַסּוֹחֵר וּמְשׂוֹחֲחִים עִמּוֹ. וּכְשֶׁהִתְמַהְמְהוּ וְלֹא חָזְרוּ בִּקֵּשׁ אוֹתָם לָדַעַת מָה אִתָּם, וּמָצָא אֶת שְׁנֵיהֶם מֵתִים, וְהֵבִין שֶׁהָיוּ בְנֵי־בְלִיַּעַל וּבִקְּשׁוּ לָזֹם לוֹ מְזִמָּה, וְשָׁבָה מְזִמָּתָם בְּרֹאשָׁם. וְיָצָא הַסּוֹחֵר בְּשָׁלוֹם, וְנָטַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: שַׁהַרָזָאד, עוֹרַרְתְּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי עַל עִנְיָן, שֶׁהִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, כְּלוּם לֹא תוֹסִיפִי לִי מֵאֵלֶּה הַמְּשָׁלִים?" אָמְרָה: