מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֵּין הַחֶרְמוֹן וְהַלְבָנוֹן

מאת: אברהם סולודר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֵּין הַחֶרְמוֹן וְהַלְבָנוֹן,

עַל גִּבְעָה כְּלִילַת זֵר אֳרָנִים שְׁלֵוִים,

שָׁכַבְתִּי שְׁכוּר-חֲלוֹמוֹת.

זָרְחו בַּדּוּמִיָּה גַּלֵּי הַלִּיטַנִּיס,

עִם תְּכֵלֶת-בְּדָלְחָם הָעֲמקָּה

עִם פִּזְמוֹנָם, קַל וְסוֹאֵן, הָרוֹעֵף

עַל הַרְרֵי הַחוֹף הַחוֹלְמִים בָּעַרְפַּלִים,

זְרוּעֵי שִׂיחִים-פְּנִינִים וּכְפָרִים צְלוּלֵי-חֵן.

יֵשׁ נִדְמֶה לִי:

"בְּקִמְטֵי-הַחֲגָוִים הַנֶּחְפָּזִים?

גּוֹלְשִׁים גַּמָּדִים צַחִים

שׁוֹקְעִים כִּנְטָפִים אֲדֻמִּים לַתְּהוֹם".

יֵשׁ נִדְמֶה לִי:

"…אֵין גּוּף וּמֻצָּק. יַם-הַיְּצִירָה נוֹזֵל,

כֹּחוֹת-צְבָעִים וּרְגָשׁוֹת אַט יִנְהָרוּ;

בַּחֲלַל הַתֹּהוּ שְׁפוּכָה הַתִּפְאֶרֶת,

זִיו הַבִּטָּחוֹן לָהּ וּדְרוֹר עוֹלָמִים.

גַּם אֲנִי נֶעְלָם אִתָּם אֶנָּשֵׂאָה".

אֶל שִׂיאֵיכֶם קָחוּנִי, הַחֶרְמוֹן וְהַלְּבָנוֹן!

בְּחַיֵּי-שֶׁפֶל יָרִיד מַר מַזָּלִי…

נֵר-קֶסֶם דָּלַק בִּי, זִיק-שַׁדַּי,

בְּקֶרֶב נַפְשִׁי מְיַחֵל-מַאֲמִין דָּלָק – –

דֹּעֲכָה שַׁלְהַבְתּוֹ

וַעֲשָׁנוֹ יָנוּד לִי בְּאֶבְלִי…

אֶל רֹאשׁ פִּסְגַּתְכֶם – שָׁם אֶבְנֶה לִי הֵיכָלִי

בַּשֶּׁלֶג וּבֶעָבִים,

וְהָיוּ שׁוֹמְרֵי-רֵעֵי הַדֹּב וְהַנֶּשֶׁר.

לְעַרְבוֹת-זִיו אֶשְׁלַח עֶדְרֵי דִמְיוֹנוֹתַי,

שֶׁמֶשׁ צָעִיר יִרְעַם.

הַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ תַּזְהִיר מֶרְחַקֵּי –

וְזָרְחָה אַהֲבָתִי הַשּׁוֹטְפָה וַעֲתֶרֶת אֲבִיבִי.

בַּלֵּילוֹת הַחַמִּים אַרְכִּין רֹאשִׁי, אַקְשִׁיב

בִּגְדֹל עֻבָּרֵי-נִצָּנִים בָּעֲמָקִים,

בִּרְעֹד הַזֹּהַר בַּיְּאוֹרוֹת הָעֲגוּמִים,

בִּסְאוֹן עֲלוּמֵי זָמִיר לִמְחוֹל גַּחֲלִילִיּוֹת.

וּבְשִמְמוֹן-סְתָו –

הוֹזָה עֲזּובָה וְחוֹלֵם הַהֶבֶל

בָּאָרֶץ הַדּוֹמְמָה כְּחוֹטְאָה עַל עֲבָרָה –

עִם סוּפַת גֶּשֶׁם אֵדָא,

אֶזְרֶה בֶּהָדָר רְסִיסִים –

כַּנְפֵי חֲלוֹמוֹת וַהֲמוּלָה בְּהִירָה.

אברהם סולודר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם סולודר
יצירה בהפתעה
רקע

הרהורים והגיונות

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

                                                        *

‘מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא’. אולם קודם נאמר: ‘ומות בהר אשר אתה עולה שמה’. אבל השאלה היא: אם אחרי ראיית הארץ המבוקשת אפשר לחיות מבלי לבוא שמה. היש חיים כאלה? – חיים יותר עמוקים מכל מה שראה בו האדם את מקור החיים? או היש גובה כזה, – גובה למעלה מן הדרך, אשר נגלה לאדם לעולמות היותר עליונים?

                                                       *

המידה של ביטול אחרים, של ביטול ‘הקטנים’, כפי שהם נקראים בפי ‘הגדולים’, אינה כלל מידה של גדלות, של אינדיבידואליות גדולה, של אישיות עליונה, כי אם ממש ההיפך. לפני אינדיבידואליות גדולה באמת אין גדול וקטן בטבע האין-סופי. החלוקה בין גדול וקטן היא חלקם של הקטנים, היא היא תעודת העניות שלהם, שהם נותנים או לוקחים לעצמם. מי שרואה את אחרים קטנים ממנו, הוא יכול להיות יותר גדול (כלומר יותר גדול מקטנים), יותר עליון, אבל בשום פנים ואופן לא גדול ולא עליון. הביטול בא בהכרח מתוך צמצום ה’אני' בגבול ידוע, אם צר או רחב, אבל לא מתוך התפשטות ה’אני' לאין סוף, לתוך כל מי שחי והווה.

                                                     *

ראית נפש מסתתרת בשפריר חביון של הבדידות העליונה, – והנה שפרירה עשוי שָפִיר, כי שִלְיָתָה נהפכה לה על פניה, והיא רואה את עצמה – ויש לה מעריצים החושבים אותה – חבויה ונסתרה!

                                                      *

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.