מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יצחק לופבן

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

משחר נעוריו היה מורה ומדריך לנוער היהודי בגולה, באגודות הציוניות ובבמות הספרותיות השונות של הימים ההם היה ראש-המדברים. חותם הבגרות היה טבוע בו מראשית הופעתו. מראשוני מאמריו, נאומיו ומכתביו מארץ-ישראל כבר ניכר צלמו המיוחד. יסודות השקפת-עולמו, דרך כתיבתו ולשונו העברית העשירה היו נתונים לו כבר אז. אך במרוצת השנים נוספו לו רבדי תרבות חדשים, כשרון ההעמקה, אימון וליטוש, כי הוא עבד ולמד כל ימי חייו ולבו היה פתוח לכל חידוש.

הוא היה צופה לבית ישראל. כשלושים וחמש שנה ליווה את הישוב העברי בארץ ואת התנועה הציונית בעולם, למן העליה השניה ועד הקמתה של מדינת ישראל. כל הרעיונות הקונסטרוקטיביים של הציונות ושל תנועת העבודה שהביאוהו עד הלום, מצאו בו את מבטאם הנפלא ואת חסידם הנלהב. כיבוש העבודה, ההגשמה העצמית, החינוך העברי, הלשון העברית, ההתישבות, הקבוצה, התחדשות חיי היחיד והכלל, הארגון הלאומי, חזון החברה החדשה – לכולם נתן ניב פובליציסטי וחיבב אותם על העם.

היה אחד מסגל-החבורה של הוגי-הדעות, שקמו לה לתנועת הפועלים ולתנועה הציונית בדור האחרון. אך דרכו ומחשבתו היו עצמאיות, תמיד הוסיף גוון משלו, חידש בצורה ובתוכן.

בעבדו במחיצתו של יוסף אהרונוביץ, ואחר כך כעורך “הפועל הצעיר”, היתה שאיפה אחת נר לרגליו: השאיפה לאמת. שום דבר לא מנע אותו לומר את אשר עם לבו, לא חשבון אישי, ולא יחסי ידידות פרטיים, ואף לא חשש מפני התנגשות עם מפלגתו. לא נשא פנים לשום איש. כאשר הדברים נגעו לאמונתו ולהכרתו הפנימית, היה שואג כארי ומטיל את אמיתו בעוז אל תוך חלל חיינו.

נושאי מחשבתו וכתיבתו היו רבים. הוא ידע את הסוד, שהחיים ואף חיי העם, מורכבים מפרוטרוט, מפכים קטנים, ולפיכך היה מטפל בכל פרט ובכל מאורע ובכל מעשה בחיבה יתרה. מקום עבודה, יצירת משק, הקמת נקודה, קיפוח זכות, עוול אישי או לאומי,נגע חברתי, פגיעה במוסר וכיוצא באלה, היו מרעישים אותו ונותנים בפיו ובעטו דברי הסבר מלוטשים ודברי-כיבושין קשים ונוקבים. אולם הוא לא נשתקע בפרטים קטנים; הוא שיעבד את הקטנות לעקרון הגדול ורתם את הפרודות למרכבת החזון הנרחב. כי היה בעל השקפת-עולם שלמה.

הוא היה צופה לבית-תנועת-העבודה. בה ראה את יורשתה של מורשת ישראל הגדולה ואת הרוח החיה באופני ההיסטוריה הישראלית המודרנית. לפיכך לא ייחס לה תפקידים מעמדיים או מקצועיים צרים, אלא ראה אותה כנושאת התחיה הלאומית והחברתית, האחראית לכל דבר. שאם לא היא, אין ביהדות ובישוב שום כוח אחר, המוכשר למלא את היעוד הזה. על כן דקדק עמה מאד והתריע על כל סטייה ועל כל שיבוש. הוא ביקש להסיר מעל תנועת-העבודה כל רבב שהוא, כדי שתהא ראויה לשמש מופת לעם.

והוא ידע איך לומר את דברו. סגנונו הבהיק בכל צבעי הקשת. מאמריו שפעו תמונות וציורים. בהיותו בעל השכלה מגוונת ובקיא בספרויות העמים, ובהיותו בן-בית גמור בכל מכמני הספרות העברית לצורותיה – השכיל להלביש את מחשבותיו ואת פולמוסאותיו לבוש המושך את העין. על כן נהנו הקוראים לא רק ממה שנכתב ונאמר על ידיו, אלא גם מן הצורה, שבה כתב ואמר. יפי-הצורה סייע במיוחד לכך, שדבריו יהיו נכנסים ללב הקורא וישפיעו עליו. תבלינים הרבה היו לו: פאתוס ותוכחה, איזמל-ניתוח וכוח-מחץ, סאטירה ושנינה, השוואה והיקש, הומור וסארקאזם. בכולם היו לו עשר ידות ובכולם השתמש בשעת הצורך, כדי לחבב את דעתו על הקורא או כדי להרחיקו מדעות שהיו נפסדות בעיניו. על כן היתה ביקורתו חדה ומוחצת, אך משכנעת ואף מהנה.

לופבן נתן את רוב חילו לפובליציסטיקה. בה ראה את שליחותו המיוחדת בבירור שאלות החיים, המנסרות בעולמנו. אולם הוא היה סופר במלוא מובנה של המלה, ולא זו בלבד שאף כתב מסות ספרותיות מעולות, שבהן נתגלה כוחו כמבקר, אלא שגם מאמריו הפובליציסטיים הם מעשה ידי סופר אמן. סממנים מיוחדים היו לו, שייחדו את כתיבתו. המית-לב פיוטית עולה לקראתנו ממאמריו הפובליציסטיים.

לופבן היה עורך מובהק, ושיטת עריכה מיוחדת היתה נקוטה בידו. הוא שמר על עצמיותו של הכותב הנערך, אם כי הקפיד לתקן את הטעון תיקון ולא נשא פני שום סופר. הוא חינך דור של פובליציסטים ואף אלה שהתנגדו לדעותיו – הושפעו ממנו הרבה, וצירופיו וניסוחיו נשתלבו בתוך מחשבת דורנו והעשירו את כוח הבעתו.

וכשם שהיה בעל דעת רחבה ושאף לגדולות בספירת הרוח, כך היה עניו וצנוע בחייו הפרטיים. הוא הסתפק בקב חרובין. לא היו בו תאוות שלטון או יצר-פירסום. ספון בחדר-המערכת היה רוקם את מחשבתו ומגיש אותה בכלי נאה לפני הציבור.

גדולה ונכבדה הנחלה הרוחנית שהניח אחריו. ומבחר כתביו, העומדים להופיע, יהיו מקור ברוך ומחנך לנו ולדורות הבאים.


  1. נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, ה' באלול תשי"ב (26.8.1952).  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

זְבוּב הַזָּהָב וּמַסָּעָיו בַּמֶרְחַקִּים

מאת מקס נורדאו / דוד פרישמן (פרוזה)

צפֹּרֶת-משי היתה ביער-האיתנים בברזיליה, אשר כמוה לא ראתה עוד עין ליֹפי, ותהיינה לה כנפים גדולות ונוצצות, והכנפים מזהירות פעם כעין הירֹק ופעם כעין התכלת הצחורה, והיה בעופפה לנֹגה ברק השמש, ולא יָדע איש, אם פרח נפלא למראה ואם לַבַּת אור מתעה ואם עֱדי-זהב משֻבּץ אני יְקָר צבועות עם פנינים מרַחף בתוך הרוח.

וביער ההוא יָשבוּ גם קוֹלִיבְריס קטנים וצבועים וחַפּושוית גדולות ונהדרות ותֻכִּיים נחמדים, ויהיו כל אלה לחבורה גֵאָה מאד, אשר רֵעוּ יחדו רק איש עם אחיו ועם הָאוֹרְכִידִיות הנחמדות, ויהיו באים יום יום אליהן לשוחח איש באחיו ולשובב נפשם בממתקים נחמדים. וביניהם זבוב-זהב מבני העשירים, כֻלו מצֻפה את הזהב. ויהי זבוב-הזהב הזה רֵעַ מנֹער לצפרת-המשי, והיא עלמה מבנות האצילים, ויהיו השנַיִם אוהבים איש את אחיו מאד, ויהיו מעופפים יחדו לשוח, ויהיו מחוללים יחדו לנגה השמש, ויהיו לוקחים לב כל רואה יפי זהרם ובשלל צבעיהם. אז יָצא הקול ביער, כי זבוב-הזהב וצפרת-המשי מְאֹרָשִׂים יחד ועוד מעט והתחַתּנו איש באחיו, ויהיו כל יושבי היער שפה אחת, כי אין כמוהם דבק טוב.

בעת ההיא ואיש מאֵירופָה נגלה ביער, אשר בִּקש אורכידיות יקרות. ויהי בפשטו על היער ועיניו ראו גם את צפּרת-המשי, ולא הוסיף עוד למן הרגע ההוא לשים לב אל הפרחים היקרים, ויהיו כל מעיָנָיו רק עוד בצפּרת הנפלאה אשר אין ערוך ליפיה. אז ישב כל היום למארב ויצפון לנפשה כל היום ויתנכל לה בכל אשר עופפה. והקופים ראו את הדבר ויהי להם לשיחה, והתֻּכּיים שמעו גם הם ויניעו ראש, ויבינו כלם כי לא טובה האחרית אשר תהיה לכל זה. וְהקוֹלִיבְרִים ראו וימצאו לטוב להזהיר את צפרת-המשי. ואולם האריכו להתמהמה, ויהי היום ויראו כי אין הצפרת באה למועד שִׂיחָם כדבר יום ביומו, אז מהר זבוב-הזהב ויקם ויחרד אל התמר, אשר שם בית יפתו, ולא מְצָאָהּ בבית, ויהיו כל חיות היער עוזרות אחריו לבקשה וכל עמָלם לשוא, וצפרת-המשי נעלמה ולא נראתה עוד בכל הגבול.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.