מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עדר אדני

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עֵדֶר אֲדנָי / י"ל גורדון

(לכבוד בעל המחברת “אם אין אני לי, מי לי?”)

מָה אָנוּ, תִּשְׁאָלוּ, וּמָה חַיֵּינוּ.

הָעָם נַחְנוּ כָּעַמִּים מִסְּבִיבֵנוּ

אוֹ רַק עֲדַת אִישִׁים בַּעֲלֵי דָּת אַחַת?

הָבָה אֲגַלֶּה לָכֶם סוֹד זֶה בְּנַחַת,

אַךְ אַל תּוֹצִיאוּ דִּבָּה מִן הַחֶדֶר:

לֹא עָם, לֹא עֵדָה אֲנַחְנוּ, רַק – עֵדֶר


עֵדֶר אֲדנָי, צֹאן קֳדָשִׁים הִנֵּנוּ,

הָאָרֶץ הִיא הַמִּזְבֵּח לְפָנֵינוּ

וַאֲנַחְנוּ כַּחַג בַּעֲבֹתִים אֻסַּרְנוּ,

כִּי לִהְיוֹת הַשּׂה לָעֹלָה נוֹצָרְנוּ.

וּמִבֶּטֶן לַקֶּבֶר כָּל הַיָּמִים

כֵּן נֵצֵא בִּרְצוּעוֹת – בִּרְצוֹן חֲכָמִים.


עֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ, צֹאן מַאֲכָל הִנֵּנוּ,

הַבְּעָלִים, הָרֹעִים אוֹכְלִים טוּבֵנוּ,

צַמְרֵנוּ יָגֹזּוּ, עוֹרֵנוּ יַפְשִׁיטוּ

וּלאֵבוּסֵנוּ כִּי רַק לֹא יַבִּיטוּ,

מִנְעוּרֵינוּ יְנַהֲגוּנוּ הַמִּדְבָּרָה

בִּמְקוֹם אֵין מִרְעֶה וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה.


עֵדֶר בַּמִּדְבָּר, צֹאן הֲרֵגָה הִנֵּנוּ

הַזְּאֵבִים מִכָּל צַד יִשְׂתָעֲרוּ עָלֵינוּ,

אִיש אִיש בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לִבֵּנוּ קוֹרֵעַ

נְשַׁוַּע לֹא נִוָּשַׁע, נִצְעַק אֵין שׁוֹמֵעַ,

סָגַר עָלֵינוּ הַמִּדְבָּר כָּל אַפְסָים,

הָאָרֶץ נְחֻשָׁה, בַּרְזֵל הַשָּמָים.


אָמְנָם עֵדֶר הַיְקָר, צֹאן בַּרְזֵל אָנוּ,

הֵן כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא נִכְחַד קִימָנוּ,

הַזְּאֵבִים הָרְעֵבִים הִשְׁאִירוּ גָּרֶם,

הַגֹּזְזִים הַבֹּזְזִים לֹא הִכּוּ חֵרֶם,

הָרֹעִים הַתּוֹעִים לֹא כִּבּוּ רוּחנוּ –

אַךְ הַלְנֵצַח נְצָחִים יַעֲמֹד כֹּחֵנוּ?


עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, צֹאן אֹבְדוֹת הִנֵּנוּ.

לֹא נֵצֵא חֹצֵץ לְהוֹשִׁיעַ נַפְשֵׁנוּ,

אִיש יִרְעֶה יָדוֹ, כָּל עֲמָלוֹ לְפִיהוּ,

אֵין דֹּאֵג אֵין חֹלֶה בַּעֲמַל אָחִיהוּ,

עַל כֵּן אֵין יֶשַׁע, אֵין מִשְׁטָר וָסֵדֶר;

לֹא עָם, לֹא עֵדָה אֲנַחְנוּ, רַק – עֵדֶר.


ר“ח חשון, תרמ”ג

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

במרצע

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

בשנה השנית לצאת בני-ישראל ממצרים, בחֹדש התשיעי בשנה ההיא, היה הדבר.

…מסביב היה המדבר הנורא – חול צהֹב ועמֹק, אשר אם תשקע בו רגל לא תשוב עוד לעלות. והחול לוהט וקודח ויוקד שכן עליו כקיטור תכלת מלמעלה. ואם יש אשר על אחד הסלעים הבודדים יעלה שיח קטן או עשב נאלח או צֶמח פרא, לא יהיה הצמח ירוק למראה, כי-אם צָהֹב לבן, וצָמַח רגע קטן וְעָרג וְשָׁאף רגע קטן, ואחרי-כן ימולל ויאמל ויגוע. ואולם לרגעים יֵעוֹר רוח זלעפות חזק וגדול, וְנִהַג הרוח הזה עמודי-חול חדשים וכִסּו העמודים את עין הארץ, ובִן רגע יחלוף והיה הכל כשהיה. והדממה גדולה וכבדה עד למחנק ועד להתעלף. ורק לרגעים יש אשר תשָׁמע יללת שחל רָעֵב ואחריו ישאג כפיר בודד ואחריו ינהק אֹחַ בקול פחדים אָרֹךְ ומְמֻשׁך ופתאום יצרח גם העיט מן ההרים. ובִן רגע תשוב הדממה להיות כבראשונה והיה הכל כשהיה. והמדבר גֹוֵעַ בלהט הצהרים והכל מסביב עָיֵף ויָגע וְגֹוֵעַ.

ובמדבר הגדול והנורא נִכּרים עקבי אדם. בנתיבות דרוכים רק מעט תועות ארחות שבטים נוסעים, אשר עלו ממצרים, והשבטים צמֵאי-חֹפש ומבַקּשי-עתיד. והם נוסעים לרשת ארץ.

ולרגלי ההרים התלולים ובינות לצורים פורשי-צל נטוים אהלים אהלים, לעשרות, למאות, ויתר העם, אשר אין לו אהלים, נטוש על פני הערבה הגדולה בחוָחים ובמערות ובנקיקי-סלעים וחונים על פני השדה. רק לרגעים יש אשר ישאו את עיניהם אל אֹהל מועד התקוע בראש ההר הגדול, אשר ענן יכַסה אותו.

ופתאום ישָּׁמע קול חצוצרה ושנַים תֻּפּים. והמחַצר יִמְשֹׁך והמתופפים יאריכו אחריו.

והעם אשר מסביב נעור כלו, איש אזנו וקשתו עליו, כל המחנה הגדול אשר בשדה: רק אין זה כי-אם שבט פרא נורא פתאום הולך וְקָרֵב, שבט ישמעאלים או שבט מדינים או שבט כושיים, אשר יאמר להתנפל עליו.

ואולם שגה העם: לא היה שבט פרא, כי-אם נקרא העם להִקָּהֵל ולבוא עד לפני אחד האהלים לראות במראה זר אשר יָרְאֶה לו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.