יוֹם־אָבִיב עִם נֵץ הַזֹּהַר
בַּת־רוֹעִים הָלְכָה בְשִׁיר;
לֵב שָׁלֵו, וִיפִי וָנֹעַר –
עָף שִׁירָהּ מִנִּיר אֶל נִיר:
כֹּה לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!
תִּירְסִיס1 בְּעַד שָׁנִי־פִיהָ
חִישׁ הִפְקִיר עַד שְׁנֵי טְלָאִים,
עֵין־עָרְמָה מְעַט הֵנִיעָה
וְחָלְפָה בִצְחוֹק־שִׁירִים:
כֹּה לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!
זֶה הִבְטִיחַ סִרְטֵי־וֶרֶד,
אֶת־לִבּוֹ רוֹעֶה שְׁלִישִׁי,
אַךְ שָׂחְקָה בְלֵב וָסֶרֶט
כִּשְׂחוֹקָהּ בְּשֶׂה וּגְדִי:
רַק לַה־לַה, לֶ־רַלַּה!
-
תירסיס: שם רועה ↩