מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וְאִם תֹּאמְרִי

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְאִם תֹּאמְרִי: "חֲמָסִי עָלֶיךָ,

"יַעַן תִּתְאַכְזֵר לִפְרָקִים;

"מֵעוֹלָם זֶה הִנְּךָ מִתְפַשֵּׁט

“וְתַמְרִיא לַמָּרוֹם, לַשְּׁחָקִים!”


יָדַעְתִּי, רַק אַתְּ לִי בָאָרֶץ–

בַּמָּרוֹם יֶש לִי אַחֶרֶת:

לַשָּׁמַיְמִית נָתַתִּי הַקֶּסֶת,

לָאַרְצִית אַהֲבָתִי בוֹעֶרֶת!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

דברים שכבר נאמרו

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

1

בקשנו לישב בשלוה, להתעדן בזיום של הטורקים הצעירים, ליהנות מנצחונם ולדרוש תלי תלים של הלכות על ה“פוליטיקה” החדשה, וה“עבודה” החדשה שנפתחה לפנינו בהיסח הדעת, – בא אחד-העם, אדם קשה זה, שדרכו תמיד לטפה של מרה ולערוב את השמחה, ו“הפך קערה על פיה”. ותיכף כשנתפרסם מכתבו האחרון לעסקני ארץ-ישראל1 נתגייסו “בעלי תריסין”, מאלו העומדים בתוך העוגה הציונית וגם מאלו העומדים מחוצה לה להלחם בבעל המכתב ובדעותיו “הנפסדות”. “הא כיצד”? - מתמרמר וכועס אחד מן “המפורסמים”- גם עכשיו, לאחר שהכל, לגמרי הכל, כבר נעשה “ברור ומובן” אפילו לתינוק דלא חכים ודלא טפש, לאחר ש“פלוסוף” גדול העיד על אחד –העם שאין עוד מלה בפיו, עדיין זה במררו עומד!" ולא נתקררה דעתו של “המפורסם” עד שמסר מודעה רבה, שכל מכתבו של אחד-העם מראשו ועד סופו אינו אלא “חטא כבד” (ראזסבט נומר 16 לש"ז).

השני נפרע מחמת כעס על אחד-העם מאת הפובליציסטיקה העברית ככלל והוא גוזר כליה על עלובה זו: “היא אבדה ואובדת את השפעתה על הדור, שעבר בדרכו את מוריו מלפנים” (“הבקר” ובא השלישי נרעש ונפחד מאימת ה“רוחות”, שעורר אחד-העם מקברם, ובקול מלא יאוש הוא מצוה עליהם שישובו למנוחתם ולא יוסיפו להטריד את החיים מעולמם (שם נומר 96) ורשימת הכועסים והמרוגזים עדיין לא נגמרה, והפולמוס אפשר שגם הוא עדיין לא נגמר.

צרו של דבר: הכל כדאתמול כאלו כבר נעשה אצלנו ל“מחויב המציאות”, שמאמריו ומכתביו של אחד-העם יגרמו לא לסתם פולמוס ספרותי, אלא לכעס ורוגז. ואולם מניח אני את הכעס והרוגז, את הטורקים הצעירים ואת שערי “הפוליטיקה החדשה” ואני פונה לנקודה אחת, שנראית לי עקרית במכתבו של אחד-העם, ושרק לשמה נכתב, לפי השגתי, כל המכתב-לאותה נקודה, שלפני דור אחד קראו לה “חבת ציון”, ועכשיו משגברה השאיפה לראליות, ל“עובדין דחול”, חזרו וקראו גם לה שם של חולין: “העבודה הראלית בארץ ישראל”. –

2


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.