מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

איי יוון (מאת לורד בירון)

מאת: לורד ביירון , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מאנגלית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: אנגלית

1

אִיֵּי יָוָן, אִיֵּי יָוָן!

שָׁם סָפוֹ2 בְאַהֲבָה אֻכְּלָה,

שָׁם מְקוֹר חָכְמַת שָׁלוֹם וּקְרָב,

שָׁם דֵילוֹס צָץ3 וּפֶבּ עָלָה!

וְקַיִץ-עַד עוֹד מְקַשְּׁטָם;

אַךְ גָּז הַכֹּל מִלְּבַד שִׁמְשָׁם.


שִׁירַת אִישׁ-כִיאוֹס4 וְאִישׁ-תֵּיאוֹס5,

כִּנּוֹר אַהֲבָה, קַתְרוֹס גִּבּוֹר,

אַךְ בַּנֵּכָר שֵׁם תְּהִלָּתָם,

מוֹלַדְתָּם כִּי בָם תִכְפּוֹר:

מַנְגִּינָתָם בַּיָּם פָּרְחָה,

לֹא עַל חוֹפֵי “אִיֵּי-בְרָכָה”6.

הָהָר מַשְׁקִיף עַל מָרַתּוֹן7,

וּמָרַתּוֹן מַשְׁקִיף לַיָּם;

יָוָן תָּשׁוּב לִהְיוֹת חָפְשִׁית

כֵּן בַּחֲלוֹם רָאִיתִי שָׁם;

כִּי עַל יַד קֶבֶר הַפַּרְסִים

אֵיךְ עֶבֶד אֶת עַצְמִי אָשִׂים.


יָשַׁב לוֹ מֶלֶךְ עַל רֹאשׁ צוּר8,

הִשְׁקִיף עַל סָלַמִיס בַּת-יָם,

וּלְרַגְלָיו אַלְפֵי סְפִינוֹת,

וַעֲמָמִים – שֶׁלּוֹ כֻלָּם!

בִּבְקֹעַ יוֹם, מָנָה אוֹתָם;

אַךְ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ – וְאַיָּם?


אַיָּם כֻּלָּם? אֵיפֹה גַּם אַתְּ,

אַרְצִי? עַל פְּנֵי חוֹפֵךְ שׁוֹתֵק

נָדַם מִזְמוֹר הַגִּבּוֹרִים,

כִּי אֵין לֵב הַגִּבּוֹר דּוֹפֵק!

וּכְלוּם נִבְלֵךְ, כְּלִי-אֵל מֵאָז,

בְּיָדִי יִפּוֹל, בִּידֵי לֹא-עָז?


דָּבָר נָעִים הוּא לְהַרְגִּישׁ

כִּי גַם תּוֹךְ עַם רְתוּק-כְּבָלָיו,

יֵשׁ תְּכַסֶּה פָּנַי כְּלִמַּת-

אוֹהֵב אַרְצוֹ, בְּשׁוֹרְרִי עָלָיו.

כִּי הַמְשׁוֹרֵר מַה יַּעַשׂ פֹּה?

יֵבוֹשׁ מֵעָם, יֵבְךְּ עַל אַרְצוֹ.


הַאִם עָלֵינוּ אַךְ קוֹנֵן

וְהִכָּלֵם?! – אָבוֹת אֵינָם.

הָשִׁיבִי, אֶרֶץ, מֵחֵיקֵךְ

מֵתֵי אַשְׁפַּרְטָה9, שִׁיר הֲמוֹנָם,

מִשְּׁלָש-מֵאוֹת10 – שְׁלֹשָׁה, וְדֵי

חַדֵּשׁ אֶת יוֹם תֶּרְמוֹפִּילֵי!


אֵיכָה, אֵין קוֹל? הַכֹּל נָדַם?

לֹא כִי! הִנֵּה קוֹל הַמֵּתִים;

כְּקוֹל רָחוֹק שֶׁל אֲשֵׁדָה

עוֹנִים: "יָקוּם רֹאשׁ חַי מִמְּתִים,

לוּ רַק אֶחָד – וּבֹא נָבֹא!"

אַךְ כָּל הַחַי אֵין הֶגֶה בוֹ.


לַשָּׁוְא, קוּם גַּע בְּמֵיתָר חָדָשׁ,

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס11 מְלֹא הַכּוֹס!

עֲזֹב הַקְּרָב לְחֵיל תּוּרְקִים

וּשְׁפֹךְ מִדַּם עִנְבֵי-כִיאוֹס!

וּשְׁמַע! לְקוֹל קְרִיאַת שְׁפָלִים

שִׁכּוֹר מַה יַּעַן, עַז-פָּנִים!


לָכֶם מְחוֹל פִּירוּס12 עַד הַיּוֹם,

וּגְדוּדֵי-פִּירוּס13 הֵם אַיָּם?

מִשְּׁנֵי לְקָחִים מַה תִּשְׁכְּחוּ

הַטּוֹב וְהַגַּבְרִי שֶׁבָּם?

הָאוֹתִיּוֹת קַדְמוֹס14 נָתַן,

כְּלוּם עֲבָדִים בָּהֶן חָנַן?


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

לְנוֹשֵׂא אַחֵר הַלֵּב יִחַד –

בָּזֶה נִקְדַּשׁ אַנַקְרֵאוֹן,

הַלָּה עָבַד אֶת פּוֹלִיקְרַט15

עָרִיץ, אַךְ אָז לְכֵס עָלוּ

רַק בְּנֵי-אַרְצֵנוּ וּמָשְׁלוּ.


וְעָרִיצָהּ שֶׁל כֶרְסוֹנֶס –

יְדִיד-הַדְּרוֹר, עִזּוּז וָטוֹב,

אוֹתוֹ עָרִיץ – מִילְטִיאָדֶס16.

וּלְוַאי זָכִינוּ שׁוּב, עַכְשָׁו,

לְתַקִּיף כָּזֶה! וּכְלוּם עָלָיו

לֹא שִׂישׂ נָשִׂישׂ וְלִכְבָלָיו?


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

עַל שְׂפַת פַּרְגָה 17, עַל צוּר סוּלִי 18

עוֹד יֵשׁ מִשְּׁיָר דֹּרוֹת הַגּוֹי

יֻלַּד לַדּוֹרִיּוֹת19, וְלֹא מִבְּלִי

כָּל זֶרַע עוֹד יָחוּשׁ לָבוֹא –

דַּם צֶאֱצָאֵי הֶרַקְלֵס בּוֹ!


אֵין דְּרוֹר לָכֶם מִידֵי פְרַנְקִים20,

אֲשֶׁר מַלְכָּם קוֹנֶה-מוֹכֵר;

סֵיפֵי-יָוָן, גְּדוּדֵי-יָוָן –

בָּם עַם יְקַו לְהִשְׁתַּחֲרֵר;

אַךְ אוֹן-תּוּרְקִים, תֹּךְ אִיטַלְקִים

שִׁלְטְכֶם יִרְעַץ, אִם גַּם אַלִּים!


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

בְּתוּלוֹתֵיכֶם בַּצֵּל חָלוֹת –

רוֹאֶה אֲנִי בְרַק עֵינֵי-שְׁחוֹר;

אוּלָם לִרְאוֹת הַנִּלְהָבוֹת

עֵינַי שֶׁלִי דֹמְעוֹת; הַאִם

שַׁד זֶה יָנִיק הָעֲבָדִים?!


שִׂימֵנִי עַל שִׂיא שֵׁישׁ-סוּנְיוּם21,

שָׁם אֵין בִּלְתִּי וְהַמִּשְׁבָּרִים

שׁוֹמְעִים קוֹל-שְׁנֵינוּ הַחוֹלֵף;

אָמוּת בְּשִׁיר כַּבַּרְבּוּרִים.

לֹא! אֶרֶץ-עֲבָדִים לֹא לִי!

יֵין-סָמוֹס זֶה – נַפֵּץ הַכְּלִי!



  1. שיר מתוך פרק שלישי של דון ז'וּאַן.  ↩

  2. משוררת יונית במאה הששית לפני הספירה, מפורסמת בשירי אהבה שלה.  ↩

  3. אי יוני, מולדתו של האל פֶבּ(וּס) אפולו, אלהי השמש במיתולוגיה היונית.  ↩

  4. הוא הומֵרוס, הקרוי על שם כיאוס, אחד משבעת המקומות אשר עליהם נאמרכי בהם נולד.  ↩

  5. הוא אנַקרֵיאוֹן, שנולד בתיאוס שבאסיה הקטנה.  ↩

  6. האיים אשר אליהם עברו כל הרוחות העליזות אחרי מותן.  ↩

  7. מקום הקרב הגדול בין בני אתונה ובין הפרסים בשנת 490 לפני הספירה, בו נחלו היונים נצחון גדול.  ↩

  8. [8] הוא אחשורוש, מלך פרס, אשר התבונן בקרב הימי בסָלַמִיס בין הצי שלו ובין צי היונים וראה במפלת אניותיו.  ↩

  9. שלש מאות אנשי אשפרטה תחת פקודתו של לֵיאוֹנִידֵס, מלך אשפרטה, הגנו על מעבר תֶּרְמוֹפִילֵי מפני חיל פרסי גדול ונפלו כלם “נאמנים לחוקי מולדתם”.  ↩

  10. יין משובח מאי סָמוֹס.  ↩

  11. הכוונה לבָּכְּכַנַלִים, שהלכו אחרי דְיוֹנִיסוֹס (הוא בַּכְּכוֹס), אלהי היין.  ↩

  12. מחול–מלחמה עתיק שמיחסים אותו לפירוס.  ↩

  13. מִסְדְּרֵי–גדודים צפופים כפי שהיה נהוג בכל מדינות יון.  ↩

  14. לפי האגדה הוא מיסדה של העיר תֶּבֵּי ועליו מסופר כי המציא את האלפא–ביתא.  ↩

  15. הטירַאן (סרן) של האי סמוס, ידידו של אנקריאון.  ↩

  16. הטירַאן (סרן) של כרסונס, בדרומה של יון. – מפקד היונים בקרב מָרַתּוֹן.  ↩

  17. [17] עיר קטנה מבוצרת באלבניה, נתפרסמה בימי מרד היונים.  ↩

  18. נתפרסמה בימי מלחמת יון 1820–1830; הפטריוטים הקיצונים – סוליוטים.  ↩

  19. הדוריים (בני אשפרטה) היו מצאצאי הרקלס (אחד מגבורי יון המיתולוגיים). הם היו אוהבי קרבות וידועים כגבורים.  ↩

  20. הרמז כאן הוא ליחסם של הצרפתים ומלכם לואי השמונה–עשר (שמלך משנת 1815 עד 1824).  ↩

  21. כף באַטִיקָה.  ↩

לורד ביירון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לורד ביירון (מחבר)
רקע
לורד ביירון

יצירותיו הנקראות ביותר של לורד ביירון

לכל יצירות לורד ביירון בסוגה שירה

לכל יצירות לורד ביירון

יצירה בהפתעה
רקע

משורר הגעש

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

מכתב-ברכה מיום 3 בפברואר 1936 לחגיגת יובל הששים של שאול טשרניחובסקי, שנערכה על-ידי בית"ר באולם “אוהל שם” בתל אביב.

צר לי, ברגע זה אולי יותר מאשר בכלל, על האיסור הסוגר לפני את פתח ארצנו. לא אקח חלק בפגישתכם את שאול טשרניחובסקי. אנא למסור לו את הכרתי.

בימי נעורי, כאשר נתגלו לעיני אוצרות השירה העברית החדשה, מצאתי הבדל מכריע בין שירה זו ובין שירתם של יתר העמים – ביחס ל“מקום בחיים”. כי אצל אומות העולם כבר לא תפסה השירה, בימים הללו, שום “מקום בחיים”; כבר הספיקה לרדת עד למדרגת חומר לקריאה ולא יותר. אך אצלנו, לתמהוני הגדול, מצאתי ויכוח ציבורי מסביב לדברי משוררים, ואף סימני השפעה ישרה ומכרעת של דבריהם על מעשי הציבור.

שתי מגמות עיקריות בלטו באותה השפעה: לאחת אקרא-נא “זעם”, לשניה – “געש”. ביאליק סחפנו בזעמו, לימדנו את הערך הבונה והחיובי של תופעות “שליליות” כגון “בכי”, “יאוש”, “בוז”, “חרפה”; לימדנו לשנוא את היהודי השפל – למען נאהב את העברי הנשגב.

אבל ה“געש” הוא העיקרון החיובי שבטבע, כוח גלמי והיולי, הנוטה להתפרץ צמיד ובכל התנאים, לא תמיד בשם איזו מטרה מסוימת, על-פי רוב דוקא בלי מטרה, “פשוט ככה”: משחק, תיאבון, הלצה, תעוזה, שיר. היהודי השפל, אותו ראינו בעינינו על פינת הסימטה, נראה לנו כצנום ויבש ומחוסר אף ניצוץ של “געש”. אין זאת אומרת כי נכון “ראינו”: הלא ידוע גם לחכמים וגם לבור כמוני, שרק את אשר ציפה לראות ברנש “תראינה” עיניו. לשאול טשרניחובסקי ניתן מלמעלה אותו שי-הפלא, אשר- לפי דברי ברנרד שאו – לא יזכה לו אלא אחד מכמה רבבות: כישרון הראיה הנורמאלית . הביט האותו יהודי השפל וגילה בו מטמוני “געש”. גילה, כי מלבד כל מיני “געגועים” – געגועים לתפארת שלא ישיגנה – רותח בדמו של אותו יהודי המסכן גם “תיאבון” ממשי ומעשי לתפארת שאפשר להשיג, וצריך להשיג, וגם כדאי להשיג, והבה נשיגנה, ו- gaudeamus !

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.