מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

איי יוון (מאת לורד בירון)

מאת: לורד ביירון , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מאנגלית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: אנגלית

1

אִיֵּי יָוָן, אִיֵּי יָוָן!

שָׁם סָפוֹ2 בְאַהֲבָה אֻכְּלָה,

שָׁם מְקוֹר חָכְמַת שָׁלוֹם וּקְרָב,

שָׁם דֵילוֹס צָץ3 וּפֶבּ עָלָה!

וְקַיִץ-עַד עוֹד מְקַשְּׁטָם;

אַךְ גָּז הַכֹּל מִלְּבַד שִׁמְשָׁם.


שִׁירַת אִישׁ-כִיאוֹס4 וְאִישׁ-תֵּיאוֹס5,

כִּנּוֹר אַהֲבָה, קַתְרוֹס גִּבּוֹר,

אַךְ בַּנֵּכָר שֵׁם תְּהִלָּתָם,

מוֹלַדְתָּם כִּי בָם תִכְפּוֹר:

מַנְגִּינָתָם בַּיָּם פָּרְחָה,

לֹא עַל חוֹפֵי “אִיֵּי-בְרָכָה”6.

הָהָר מַשְׁקִיף עַל מָרַתּוֹן7,

וּמָרַתּוֹן מַשְׁקִיף לַיָּם;

יָוָן תָּשׁוּב לִהְיוֹת חָפְשִׁית

כֵּן בַּחֲלוֹם רָאִיתִי שָׁם;

כִּי עַל יַד קֶבֶר הַפַּרְסִים

אֵיךְ עֶבֶד אֶת עַצְמִי אָשִׂים.


יָשַׁב לוֹ מֶלֶךְ עַל רֹאשׁ צוּר8,

הִשְׁקִיף עַל סָלַמִיס בַּת-יָם,

וּלְרַגְלָיו אַלְפֵי סְפִינוֹת,

וַעֲמָמִים – שֶׁלּוֹ כֻלָּם!

בִּבְקֹעַ יוֹם, מָנָה אוֹתָם;

אַךְ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ – וְאַיָּם?


אַיָּם כֻּלָּם? אֵיפֹה גַּם אַתְּ,

אַרְצִי? עַל פְּנֵי חוֹפֵךְ שׁוֹתֵק

נָדַם מִזְמוֹר הַגִּבּוֹרִים,

כִּי אֵין לֵב הַגִּבּוֹר דּוֹפֵק!

וּכְלוּם נִבְלֵךְ, כְּלִי-אֵל מֵאָז,

בְּיָדִי יִפּוֹל, בִּידֵי לֹא-עָז?


דָּבָר נָעִים הוּא לְהַרְגִּישׁ

כִּי גַם תּוֹךְ עַם רְתוּק-כְּבָלָיו,

יֵשׁ תְּכַסֶּה פָּנַי כְּלִמַּת-

אוֹהֵב אַרְצוֹ, בְּשׁוֹרְרִי עָלָיו.

כִּי הַמְשׁוֹרֵר מַה יַּעַשׂ פֹּה?

יֵבוֹשׁ מֵעָם, יֵבְךְּ עַל אַרְצוֹ.


הַאִם עָלֵינוּ אַךְ קוֹנֵן

וְהִכָּלֵם?! – אָבוֹת אֵינָם.

הָשִׁיבִי, אֶרֶץ, מֵחֵיקֵךְ

מֵתֵי אַשְׁפַּרְטָה9, שִׁיר הֲמוֹנָם,

מִשְּׁלָש-מֵאוֹת10 – שְׁלֹשָׁה, וְדֵי

חַדֵּשׁ אֶת יוֹם תֶּרְמוֹפִּילֵי!


אֵיכָה, אֵין קוֹל? הַכֹּל נָדַם?

לֹא כִי! הִנֵּה קוֹל הַמֵּתִים;

כְּקוֹל רָחוֹק שֶׁל אֲשֵׁדָה

עוֹנִים: "יָקוּם רֹאשׁ חַי מִמְּתִים,

לוּ רַק אֶחָד – וּבֹא נָבֹא!"

אַךְ כָּל הַחַי אֵין הֶגֶה בוֹ.


לַשָּׁוְא, קוּם גַּע בְּמֵיתָר חָדָשׁ,

מַלֵּא יֵין-סָמוֹס11 מְלֹא הַכּוֹס!

עֲזֹב הַקְּרָב לְחֵיל תּוּרְקִים

וּשְׁפֹךְ מִדַּם עִנְבֵי-כִיאוֹס!

וּשְׁמַע! לְקוֹל קְרִיאַת שְׁפָלִים

שִׁכּוֹר מַה יַּעַן, עַז-פָּנִים!


לָכֶם מְחוֹל פִּירוּס12 עַד הַיּוֹם,

וּגְדוּדֵי-פִּירוּס13 הֵם אַיָּם?

מִשְּׁנֵי לְקָחִים מַה תִּשְׁכְּחוּ

הַטּוֹב וְהַגַּבְרִי שֶׁבָּם?

הָאוֹתִיּוֹת קַדְמוֹס14 נָתַן,

כְּלוּם עֲבָדִים בָּהֶן חָנַן?


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

לְנוֹשֵׂא אַחֵר הַלֵּב יִחַד –

בָּזֶה נִקְדַּשׁ אַנַקְרֵאוֹן,

הַלָּה עָבַד אֶת פּוֹלִיקְרַט15

עָרִיץ, אַךְ אָז לְכֵס עָלוּ

רַק בְּנֵי-אַרְצֵנוּ וּמָשְׁלוּ.


וְעָרִיצָהּ שֶׁל כֶרְסוֹנֶס –

יְדִיד-הַדְּרוֹר, עִזּוּז וָטוֹב,

אוֹתוֹ עָרִיץ – מִילְטִיאָדֶס16.

וּלְוַאי זָכִינוּ שׁוּב, עַכְשָׁו,

לְתַקִּיף כָּזֶה! וּכְלוּם עָלָיו

לֹא שִׂישׂ נָשִׂישׂ וְלִכְבָלָיו?


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

עַל שְׂפַת פַּרְגָה 17, עַל צוּר סוּלִי 18

עוֹד יֵשׁ מִשְּׁיָר דֹּרוֹת הַגּוֹי

יֻלַּד לַדּוֹרִיּוֹת19, וְלֹא מִבְּלִי

כָּל זֶרַע עוֹד יָחוּשׁ לָבוֹא –

דַּם צֶאֱצָאֵי הֶרַקְלֵס בּוֹ!


אֵין דְּרוֹר לָכֶם מִידֵי פְרַנְקִים20,

אֲשֶׁר מַלְכָּם קוֹנֶה-מוֹכֵר;

סֵיפֵי-יָוָן, גְּדוּדֵי-יָוָן –

בָּם עַם יְקַו לְהִשְׁתַּחֲרֵר;

אַךְ אוֹן-תּוּרְקִים, תֹּךְ אִיטַלְקִים

שִׁלְטְכֶם יִרְעַץ, אִם גַּם אַלִּים!


מַלֵּא יֵין-סָמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

בְּתוּלוֹתֵיכֶם בַּצֵּל חָלוֹת –

רוֹאֶה אֲנִי בְרַק עֵינֵי-שְׁחוֹר;

אוּלָם לִרְאוֹת הַנִּלְהָבוֹת

עֵינַי שֶׁלִי דֹמְעוֹת; הַאִם

שַׁד זֶה יָנִיק הָעֲבָדִים?!


שִׂימֵנִי עַל שִׂיא שֵׁישׁ-סוּנְיוּם21,

שָׁם אֵין בִּלְתִּי וְהַמִּשְׁבָּרִים

שׁוֹמְעִים קוֹל-שְׁנֵינוּ הַחוֹלֵף;

אָמוּת בְּשִׁיר כַּבַּרְבּוּרִים.

לֹא! אֶרֶץ-עֲבָדִים לֹא לִי!

יֵין-סָמוֹס זֶה – נַפֵּץ הַכְּלִי!



  1. שיר מתוך פרק שלישי של דון ז'וּאַן.  ↩

  2. משוררת יונית במאה הששית לפני הספירה, מפורסמת בשירי אהבה שלה.  ↩

  3. אי יוני, מולדתו של האל פֶבּ(וּס) אפולו, אלהי השמש במיתולוגיה היונית.  ↩

  4. הוא הומֵרוס, הקרוי על שם כיאוס, אחד משבעת המקומות אשר עליהם נאמרכי בהם נולד.  ↩

  5. הוא אנַקרֵיאוֹן, שנולד בתיאוס שבאסיה הקטנה.  ↩

  6. האיים אשר אליהם עברו כל הרוחות העליזות אחרי מותן.  ↩

  7. מקום הקרב הגדול בין בני אתונה ובין הפרסים בשנת 490 לפני הספירה, בו נחלו היונים נצחון גדול.  ↩

  8. [8] הוא אחשורוש, מלך פרס, אשר התבונן בקרב הימי בסָלַמִיס בין הצי שלו ובין צי היונים וראה במפלת אניותיו.  ↩

  9. שלש מאות אנשי אשפרטה תחת פקודתו של לֵיאוֹנִידֵס, מלך אשפרטה, הגנו על מעבר תֶּרְמוֹפִילֵי מפני חיל פרסי גדול ונפלו כלם “נאמנים לחוקי מולדתם”.  ↩

  10. יין משובח מאי סָמוֹס.  ↩

  11. הכוונה לבָּכְּכַנַלִים, שהלכו אחרי דְיוֹנִיסוֹס (הוא בַּכְּכוֹס), אלהי היין.  ↩

  12. מחול–מלחמה עתיק שמיחסים אותו לפירוס.  ↩

  13. מִסְדְּרֵי–גדודים צפופים כפי שהיה נהוג בכל מדינות יון.  ↩

  14. לפי האגדה הוא מיסדה של העיר תֶּבֵּי ועליו מסופר כי המציא את האלפא–ביתא.  ↩

  15. הטירַאן (סרן) של האי סמוס, ידידו של אנקריאון.  ↩

  16. הטירַאן (סרן) של כרסונס, בדרומה של יון. – מפקד היונים בקרב מָרַתּוֹן.  ↩

  17. [17] עיר קטנה מבוצרת באלבניה, נתפרסמה בימי מרד היונים.  ↩

  18. נתפרסמה בימי מלחמת יון 1820–1830; הפטריוטים הקיצונים – סוליוטים.  ↩

  19. הדוריים (בני אשפרטה) היו מצאצאי הרקלס (אחד מגבורי יון המיתולוגיים). הם היו אוהבי קרבות וידועים כגבורים.  ↩

  20. הרמז כאן הוא ליחסם של הצרפתים ומלכם לואי השמונה–עשר (שמלך משנת 1815 עד 1824).  ↩

  21. כף באַטִיקָה.  ↩

לורד ביירון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לורד ביירון (מחבר)
רקע
לורד ביירון

יצירותיו הנקראות ביותר של לורד ביירון

לכל יצירות לורד ביירון בסוגה שירה

לכל יצירות לורד ביירון

עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

וֶנוּס ושוּלמית

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

(זוֹ לעומת זוֹ)

הבוקר אור גם בציכַנובקה ויעורר את יושביה, יושבי הקרנות, גם את המחזירים על הפתחים ועל הכפרים. קרני השמש חדרו גם אל בית-המדרש בעד כל שמשות ארבעת החלונות, הצהובות מרוב ימים. בעברם דרך אויר בית-המדרש, השאילו משלל צבעיהם לקורי-העכביש, ויגיעו עד הכיור, אשר אצל הפתח, ויפלו אחורנית ממראה נחושת הקלל, וישָברו בספל אשר תחתיו.

עם יושבי העיר נעורה גם להקת הזבובים, אשר, יחד עם יתר הרוחשים, מצאה לה די אוֹכל בספרי בית-המדרש, והם העירו ברעש ובשאון את חובשיו – את המשׂכילים הנסתרים אשר בציכנובקה. הראשון אשר פתח את עיניו הוא “חיים-המשורר”, בעל השירה הגדולה – “ארבע עתות השנה” – שכבר החל לכתבה; ונער בעל מזג מתפעל הוא “המגביה עוף על כנפי השירה”. לבו מלא נצנים, ודשאים ואהבה, ולולא חסרון “מלות השוות”, היינו: החרוזים, שהיה בעוכריו, כבר היה מלא כל הארץ כבודו. ואך פתח את עיניו, וכבר שׂפתיו נעות: מכות, דקות, חלקלקות…

אחריו נעור זליג בעל הסיפּוּרים, כותב פרוזה, אשר עוד מעט ויזרח על שמי הספרות ככוכב חדש באור שבעתים, והמתעסק כעת בכתיבת ספּוּר גדול, משׂתרע על מאתים ועשׂרים גליון, ומלא חתחתים ומכשולים על דרך הנאהבים והנעימים. במשך הוכּוּח, אשר קם אחרי כן בין חיים וזליג, נעורו יתר החברים – שלושה או ארבעה נערים משׂכילים, אך אליהם לא אשית לב, כי גם לקרסולי חיים וזליג לא הגיעו. חיים הוא משורר, זליג סופר;זה האחרון גם בספרי אשכנז קרא, ובספרים חיצונים הרבה הגה, והם המדברים, ולהנותרים אך אזנים לשמוע ופתחון-פה להשתומם.

– העודך ישן, חיים? – קרא זליג מעל הספסל.

– לא, בלילה הזה לא יכלתי לישון – ענה זליג – כי אנשי ספּוּרי הקיפו אותי ולא נתנו לי מנוח…

– גם אני – ענה חיים – אך מעט ישנתי, ובחלומי ראיתי את השמים כתובים בחרוזים ומלות שוות, אך קרוא לא יכולתי… אבל הגד נא לי, זליג, מתי תכלה את ספּוּרך?

– הנני צועד צעדי ענק! – ענה זליג בגאון – אתמול בלכתך לשׂוח ולהתענג על הדר הטבע, כיליתי אני את תמונת רחל הגבּורה – אבן-פינה בספּוּרי. כותב אני: “עיני רחל הזהירו ככוכבים מתעים, ובתוכן מצאה קן לה תכלת הרקיע”…

– אח, אח! – השתומם חיים – גבורת הבורא!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.