מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בית-החולים

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֵּית-הַחוֹלִים / רחל


אִי מְיֻשָּׁב בִּיצוּרִים מְשֻנִּים

בְּבִגְדֵי שְׂרָד…

אִי הַנִּשְׁכָּח מִלֵּב אֱלֹהִים

לְעוֹלְמֵי עַד.


זְמַנָּם שׁוֹנֶה הוּא מֵהַזְמַנִּים

בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת;

בְּשָׁעָה פֹּה מֵאָה וְעֶשְׁרִים רְגָעִים

לְכָל הַפָּחוֹת…


וְאִם תְּנַסֶּה לְדַבֵּר בְּאָזְנָם

עַל חַיִּים אֲחֵרִים,

יִצְחֲקוּ בְּעָרְמָה וְאָמְרוּ בְּלִבָּם:

“בְּדוּתַת בְּרִיאִים!…”

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

הַחִלָּזוֹן וּמַקֵּל הַשֹּׁשַּנִים

מאת הנס כריסטיאן אנדרסן / דוד פרישמן (פרוזה)

מסביב לגן נבנתה גָדֵר, והגדר עשויה משוּכת חדק אשר מַטוֹת אגוזים קטנים משׂגשׂגים עליה, וּמבּחוּץ לגדר תּרָאֶינה ערֻגות השדה הנחמד עם הפּרות ועם הצאן הרֹעים באָחוּ; ואולם בתוך הגן פנימה יעלה מן הארץ מקל שושנים אשר יציץ ויפרח ואשר ישא חן בעיני כל רואיו, ומתחת למקל השושנים רובץ חלזון על הארץ, והחלזון נושא בקרבו הרבּה מאד, כי את נפשו הוא נושא בקרבו.

“חכּו נא עד בֹא עתּי!” אמר החלזון, “אז תראו כי כחי אתי לעשות גדולות ונצורות יתר מעט מהפריח שושנים וּמהצמיח אגוזים וּמתּת חלב, כאשר תעשינה הפּרות והצאן!”

“אכן ממך, אדוני, אקוה רק גדולות ונצורות!" ענה אותו מקל השושנים ברב ענוה – האֶמצא חן בעיניך להגיד לי מתי יהיה היום הזה?"

“אנכי אינני נבהל ברוחי!” ענה החלזון – “עוד המועד רב לפני! ורק אתם הסכנתם לעשות כל דבר בחפזון ובמרוצה בבהלה ובמנוסה! אם ככה אתם עושים, אז רק מרַפים אתם את רוח התקוה אשר בלב כל איש, כי תתנו לו דבר בטרם יוחיל!”

ויהי מקץ שנה אחת תמימה למועד הזה, והחלזון שוכב עוד בּאוֹר פני השמש תחת מקל השושנים, כמעט לא נִתַּק מן המקוֹם אשר היה שם! ומקל השושנים העלה ציצים ויעש פרחים ויתן שושנים, כֻּלם חדשים, כֻּלם רעננים. והחלזון שלח ראשו מן הנרתיק אשר בו הוא יושב ויצא עד החצי, וישלח את קרניו למַשש בהן, ואחרי כן השיב אותן אל נרתיקו.

“עוד כל הדברים כאשר היו בשנה האחרונה! עוד לא שֻׁנו פני הארץ ברב או במעט ולא נעשה צעד לפנים! ומקל השושנים גם הוא לא עשה עוד דבר בלתי שושנים, וגם עד קצוֹ לא יעשה יותר!”

והקיץ הלך והחרף בא, ומקל השושנים עשה את ציציו ואת פרחיו כפעם בפעם, עד נפוֹל השלג מן השמים ורוח סערה עברה על הארץ. אז הֵשַׁח מקל השושנים את ראשו לעפר והחלזון הגיח אל החור אשר בּעפר האדמה.

ושנה חדשה הנה באה, ותהיינה שושנים חדשות, והחלזון גם הוא יצא החוצה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.