בֵּית-הַחוֹלִים / רחל
אִי מְיֻשָּׁב בִּיצוּרִים מְשֻנִּים
בְּבִגְדֵי שְׂרָד…
אִי הַנִּשְׁכָּח מִלֵּב אֱלֹהִים
לְעוֹלְמֵי עַד.
זְמַנָּם שׁוֹנֶה הוּא מֵהַזְמַנִּים
בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת;
בְּשָׁעָה פֹּה מֵאָה וְעֶשְׁרִים רְגָעִים
לְכָל הַפָּחוֹת…
וְאִם תְּנַסֶּה לְדַבֵּר בְּאָזְנָם
עַל חַיִּים אֲחֵרִים,
יִצְחֲקוּ בְּעָרְמָה וְאָמְרוּ בְּלִבָּם:
“בְּדוּתַת בְּרִיאִים!…”