לוגו
מִפְקַד-הָעָם בְּאוֹסְטְרִיָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הרבה גויים ולאומים מתרוצצים בבטנהּ של מלכות בית-הבסבורג וכל אחד מהם רוצה להבנות מחרבנו של חברו, כל אחד מהם מתכון להגדיל את ערכו שלו במדינה ולמעט את ערך חברו. ואין כל פלא, כי העתונים הבאים מאוסטריה מלאים יום-יום ידיעות על “מלחמת המפקד”. האשכנזים, מיוחסי-הארץ, הכריחו בכל מקום, ששם ידם על העליונה, את הצֶ’כִים להֵרָשֵם בגליונות-המפקד בתור אשכנזים. הדבר הגיע לידי כך, שהאשכנזים גרשו מבתיהם ומבתי-חרשותיהם את שכניהם ואת פועליהם הצ’כים, אשר מאנו להמנות על הלאום הגרמני. הצ’כים לא חבקו יד גם הם והטילו את צ’כיוּתם על כל התלוי בהם. בקצרה: המפקד נעשה באוסטריה למלחמת-לאומים והקטנים והחלשים שמשו ציד לגדולים והתקיפים מהם. מובן, שהיהודים שמשו ציד לכּל, וביחוד להפולנים. ליהודים נאסר מפורש מטעם השלטון לרשום בגליונות-המפקד את הלשון היודית בתור לשון-דבורם, והוכרחו ליחס לעצמם לשון אחרת – בגליציה, שיש בה כשמונה מאות אלף יהודים! – את הלשון הפולנית. נמצאו יהודים, שלא רצו להכנע לדרישת השלטון ולכפור בלשונם, והעבריינים האלה נוטלים עכשיו את ענשם: ארבעים כתר קנס או ארבעה ימים תפיסה.

המחשבה הראשונה, העולה על לבנו למראה העול הזה, היא: זוהי האנטישמות וזה פריה. באמת אין הדבר פשוט כל כך. היהודי הקולומאי קשה-העורף נענש לשלם קנס לא בעטיה של האנטישמות, אלא בגלל הגלות. הלשון הצ’כית, הלשון הרותנית מותרת, משום שיש אומה צ’כית ויש אומה רותינית. הלשון היהודית אסורה, משום שאין אומה יהודית. המלכות האוסטרית מודה בשמונה לאומים שיש לה ומוציאה מן הכלל את היהודים, משום שהללו הם אנשים, גופים, פרטים, אבל אינם כלל, אינם אומה. החינאי, היפוני היחידי, היושב באוסטריה, רשאי לרשום את לשונו בגליונות המפקד: הוא שיך לאומה מיוחדה, שיש לה לשון מיוחדה. הצבור היהודי הגדול היושב באוסטריה, אינו רשאי לרשום בגליונות-המפקד את הלשון, שהוא משתמש בה, משום שכל הצבור הזה אינו שיך לשום אומה מיוחדה.

זוהי הגלות וזה פריה.

העולם 1911