עֵץ הָרַעַל / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

(אַנְטִיאַרִיס)

בְּמִדְבַּר עֲרָבָה חֲרֵבָה, שׁוֹמֵמָה,

עַל-אַדְמַת חֹם לוֹהֵט, בִּמְקוֹם שָׁם כָּל-קָרֶץ,

שָׁם עוֹמֵד כַּצּוֹפֶה הַמְהַלֵּךְ רָב-אֵימָה

עֵץ-מָוֶת הָאֶחָד בִּמְלֹא כָל-הָאָרֶץ.

בְּיוֹם אַף וְחָרוֹן, לֹא יֵחַד בַּשָּׁנִים,

זֹה אֶרֶץ הַנְּשַׁמָּה אֶת-עֵץ זֶה הִצְמִיחָה

וַתַּשְׁקְ אֶת-עֲנָפָיו רוֹשׁ עַקְרָב וּפְתָנִים

וּמָוֶת עִם-רַעַל בְּשָׁרָשָׁיו הִשְׁלִיחָה.

וְנוֹטֵף הָרוֹשׁ מִן-הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה,

וְאַחַר-כֵּן יִמַּס בִּהְיוֹת הַצָּהֳרָיִם,

אָז יָבֹא הָעֶרֶב וְהִנֵּה חֲדָשָׁה,

כִּי קָפָא לִשְׂרָף זַךְ כְּעֶצֶם שָׁמָיִם.

גַּם צִפּוֹר נוֹדֶדֶת לֹא-תִקְרַב לִגְבוּלוֹ,

גַּם נָמֵר לֹא-יִקְרָב. אֶל-מָקוֹם זֶה יָעַל

רַק רוּחַ זִלְעָפוֹת וְשָׁחוֹר הוּא כֻלּוֹ –

וּבְחָלְפוֹ מִמֶּנּוּ אָז מָלֵא הוּא רָעַל.

אוֹ יֵשׁ כִּי עֲנָנָה הַתּוֹעָה בִשְׁחָקִים

הִמְטִירָה עַל-עָלֶה מֵעֲלֵי עֵץ-הַמָּוֶת,

וְנִטְפֵי רוֹשׁ אַכְזָר וּכְבֵדִים וַחֲזָקִים

אָז יִפְּלוּ לָאָרֶץ וְזָרְעוּ צַלְמָוֶת.

רַק אָדָם אֶת-אָדָם, אֶת-הָעֶבֶד מוֹשְׁלוֹ,

אֶל-עֵץ-הָרוֹשׁ שָׁלַח – וַיִּשְׁמַע וַיֵּלֶךְ;

וַיְחָרֶף אֶת-נַפְשׁוֹ וַיִּקַּח הָרוֹשׁ לוֹ,

וּבְהָאִיר הַבֹּקֶר אָז שָׁב אֶל-הַמֶּלֶךְ.

וַיָּבֵא הַשְּׂרָף לוֹ מֵאֶרֶץ הַשְּׁאִיָּה,

וַיָּבֵא גַם-עָנָף עִם-עָלִים מָרְעָלִים;

וּבְשׁוּבוֹ וְנַפְשׁוֹ עֲיֵפָה, הוֹמִיָּה,

וְזֵעָה מִמִּצְחוֹ נוֹזֶלֶת כַּגְּחָלִים.

וַיָּבֵא – וַיֶּחֱלַשׁ, וַיֶּחְדַּל כָּל-אוֹנוֹ,

וַיִּשְׁכַּב בְּסֻכּוֹ וַיְחַכֶּה לַקָּרֶץ;

וַיָּמָת הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן לַאֲדוֹנוֹ

לְרַגְלֵי אֲדוֹנוֹ הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ.

וַאֲדוֹנוֹ זֶה הִשְׁקָה כָּל-חִצָּיו הַשְּׁנוּנִים

אֶת-נִטְפֵי הַסַּמִּים מוֹלִידֵי כָל-שָׁבֶר,

וּבָמוֹ לָעַמִּים מִסָּבִיב לוֹ שְׁכוּנִים

הִשְׁלִיחַ אֲבַדּוֹן עִם-קֶטֶב וָדָבֶר.