לֹא אֶקְבֹּל, לֹא אֵבְךְּ, לֹא אֲשַׁוֵּעַ

כֶעָשָׁן הַכֹּל חוֹלֵף-עוֹבֵר.

שְׁטוּף זָהָב שֶׁל קַיִץ הַגֹּוֵעַ

לֹא אֶהְיֶה צָעִיר יוֹתֵר.

לֵב נְגוּעַ הַצִּנָּה, לַסַּעַר

לֹא תִפְעַם כְּמִלְפָנִים כָּעֵת,

וְאַדְמַת עֲצֵי לִבְנֶה בַּיַּעַר

לֹא תַשִׂיא יָחֵף בָּהּ לְשׁוֹטֵט – –

לֹא יִרְבּוּ מַאֲוַיִּים כְּקֶדֶם.

הֶהָיוּ חַיַּי חֲלוֹם נִרְאָה?

כְּמוֹ בְּיוֹם אָבִיב צָלוּל עִם שַׁחַר

עַל סוּס וָרֹד עָבַרְתִּי בִּדְהָרָה.

אַט נוֹטֶפֶת נְחֹשֶׁת הַשַּׁלֶּכֶת,

הֶבֶל, הֶבֶל פֹּה יְמֵי הַכֹּל.

אַךְ לָעַד הֲיִי לִי מְבֹרֶכֶת

מְנָת חֶלְקִי: לִפְרֹח וְלִבֹּל.

לשאר תרגומי רחל