מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

וזאת ליהודה... (מחזון הסיבילה הרומאית)

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְזֹאת לִיהוּדָה… (מחזון הסיבילה הרומאית) / שאול טשרניחובסקי

יַפְתְּ אֱלֹהִים לְחָם וְיִתְגַּל בְּאֹהֶל יָפוֹת.

וּלְמָחֳרָאוֹתָיו יֵט וּבְכַפָּיו שִׁיר וֶרְגִיל,

וּבְצַהֲלַת פֶּרֶד-בָּר וּבְגִהוּק-שֹׂבַע וְגִיל

יְטַמֵּא נְדִיבוֹת-עָם כִּשְׁפָחוֹת נֶחֱרָפוֹת.

וּפָעַר פִּיו בְּשִׁיר, וּפְרִיצוּת וַחֲרָפוֹת

בְּמוֹשַׁב מְחוֹקְקֵי-דָת עַל נְחֹשֶׁת וְעַל גְּוִיל;

וּבְהֵיכַל אֱלֹהִים פָּרֹכֶת-דְּבִיר וּכְלִיל

מַעֲטָפוֹת יַעַשׂ לוֹ לְרַגְלָיו הַמְּטֻנָּפוֹת.

וְרָעֲשָׁה הָעִיר וְזָעֲקָה, וּתְהִי

בַּת-רוֹמָא אָז כִּנְחִיל הַדְּבוֹרִים בַּכַּוֶּרֶת,

כְּבֹא לִרְדּוֹת דְּבַשׁ הַמְגַדְּלָן אֶל הַגְּדֶרֶת.

1 וּפְלִיטֵי אַוֵנְטִין יָרִימוּ קוֹל הַנְּהִי,

וְנָסוּ נִכְחָם מְקוֹם שָׁם צָר מִבְצָרָם מְחִתּוֹת,

וּשְׁיָר-יְהוּדָה אַף עִמָּהֶם בְּשַׁעַר טִיטוּס.

אודיסה, 1920.


  1. אונטין. חלק העיר רומא.  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

המדיניות העברית החדשה

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

א

עשׂרוֹת בּשנים, משנכנס העוֹלם הישׂראלי לכלל מגע פּוֹליטי-ציבּוּרי עם העוֹלם החיצוֹני, משנהרסוּ שערי הגיטוֹ – היתה לנוּ המחאה עיקר כּלי-השרת להגנת חיינוּ וּזכוּיוֹתינוּ. מדי פּעם בּפעם, כּשהעוול שעוֹללוּ לנוּ היה ללא נשׂוֹא, היינוּ מתיצבים בּפני עמי העוֹלם וגדוֹליו, בּין שהיוּ שליטים בּזרוֹע, אדירי-ממוֹן אוֹ נבחרי –עמים, וּבין שהיוּ בּני-תוֹרה וראשי דעת-הקהל – והיינוּ מתמרמרים על גוֹרלנוּ ודוֹרשים מהם, בּשם קדוּשת העקרוֹנוֹת שלהם אוֹ בּשם חשיבוּת הענינים שלהם, שיעשׂוּ עמנוּ צדק אוֹ שישפּיעוּ על האחרים – ויחדל העוול. ולא היה הבדל שבעִקרוֹן אלא הבדל שבּצוּרה בּלבד, שהיא ילידת המקוֹם והזמן, - אם מחאתנוּ ודרישוֹתנוּ מכוּונוֹת היוּ לאנשי כּספים, למיניסטרים אוֹ להמוֹנים סוֹציאליסטים, אוֹ אם מחאתנוּ ודרישוֹתנוּ היתה תזכּיר חשאי, מעשׂה שתדלנוּת, אוֹ נאוּם קֶצף וּמאמר זעם, היסוֹד היה תמיד אחד: העם הדל והנרדף, שאין בּכוֹחוֹ לעצב בּעצמוֹ לעצמוֹ את חייו וּלהגן על קיוּמוֹ ועל זכוּתוֹ, מבקש, דוֹרש אוֹ תוֹבע מהן עזרה מידי עמים אחרים.

עשׂרוֹת בּשנים נתוּנים היינוּ בּמצב כּזה מבּלי שנוּכל אפילוּ לבדוֹֹק מה תוֹעלת וּמה כּבוֹד בּאוֹתה דרך. לא בּרירה היתה כּאן אלא הכרח. זוֹ היתה לנוּ דרך, מידה, וסוֹפה שנעשׂתה ממילא מסוֹרת.

ואשר לתוֹצאוֹת למעשׂה, - נוֹדה שהיוּ עלוּבוֹת למדי. כּדוּגמה בּוֹלטת: כּל התאמצוּתנוּ בּמשך עשׂרוֹת שנים, לא היה בּה כּדי למַגר את משטר העוול לא לבד של האימפֶריה הצארית הכּבּירה אלא אפילוּ של רוֹמניה הקטנה בּערך. ואף הנסיוֹן שלאחר המלחמה – בּאוֹתה רוֹמניה עצמה, בּרוּסיה המוֹעצתית בּיחסה לציוֹנוּת ולתרבּוּת העברית בּהוּנגריה וּבכמה מקרים בּפוֹלין, איננוּ מעוֹדד בּיוֹתר. התוֹצאה כּמוֹה כּאַין. והרי הרעשנוּ עוֹלמוֹת, וּמי ימנה מספּר לנאוּמים, למאמרים, לתזכּירים לישיבוֹת, לאסיפוֹת, שכּוּלם-כּוּלם הוּקדשו לשאלה היהוּדית. מי ימנה מספר לרבּי-מדינה ואישי-ציבּוּר, לסוֹפרים וּלאנשי המדע וּליפי-רוּח למיניהם, שרתמנוּ אוֹתם בּעגלת העבודה הזוֹ, וּמה רב המרץ, הכּוֹחוֹת, ואף הכּסף שהשקענוּ בּאוֹתה מלאכה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.