מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירים מן העזבון

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שירים מן העזבון – הקיץ / ח"נ ביאליק

הַקַּיִץ

לַחֲצִי הַשָּׁמַיִם

הַשֶּׁמֶשׁ הִגִּיעַ;

אוֹר, חֹם וְחַיִּים

מִסָּבִיב זָרוּעַ.

בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה

בָּעֵמֶק, בַּגֶּבַע –

שָׁם תַּחַת הָאֵלָה

מַה יָּפֶה הַטֶּבַע!..

בְּיַעַר וּשְׁדֵמָה

קַל יַחֲלוֹף הָרוּחַ,

וְיִגַּע בַּקָּמָה,

בַּיַּעַר יָנוּחַ…

עַל רָאשֵׁי הָאֵלִים

אַט יָנַע הֶעָלִים,

עַל תְּלָמִים כַּגַּלִּים

רָאשֵׁי הַשִּׁבֳּלִים.

עַל קֹמַת שִׁבֹּלֶת

שָׁם צִפּוֹר לְאִטָּהּ

לָהּ תְּלַקֵּט מַכֹּלֶת

מֵרֹאשׁ חֵלֶב חִטָּה.

הַצִּפּוֹר בִּרְנָנָה

לַשָּׁלָל עָטָתָה

וַיִּשַּׁח הַקָּנֶה

הַחִטָּה נֻכָּתָה.

וְשָׁם עַל רֹאשׁ אָמִיר

בְּעִמְקֵי הַיָּעַר

יִשְׁתַּפֵּךְ הַזָּמִיר

כָּל רוּחוֹ שָׁם יָעַר

פְּלָגִים, יִבְלֵי מַיִם

כַּנְּחָשִׁים יִזְחָלוּ,

מֵרָאשֵׁי הַשְּׁפָיִם

לַגָּיְא יִתְגַּלְגָּלוּ.

שָׁם רֹעֶה עַל כִּכָּר

נֶחְמָד לָעֵינַיִם

עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר

יַרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם.

לְיַד מַקְלוֹ תַּרְמִילוֹ

סְבִיב גֶּבַע כְּסוּי עֵשֶׂב

מְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ

וּמְרַקֵּד כָּל כֶּשֶׂב.

עֲדָרִים עֲדָרִים

יַאֲזִינוּ תְּרוּעָה,

מִסָּבִיב הֵד הָרִים

תַּעֲנֶה הַבְּרִיאָה.

שָׁם יִרְקֹד הַכֶּשֶׂב,

פֹּה יִרְבַּץ הָעֵגֶל;

הַשּׁוֹר יֹאכַל עֵשֶׂב,

וְיִרְקַע בָּרֶגֶל.

גַּם צִפּוֹר תּוֹלַעַת

בְּהוֹד רִקְמָתַיִם

גַּם נַפְשָׁהּ יוֹדַעַת

מַה יָּפוּ הַחַיִּים…

שָׁם פַּעֲמֵי עַלְמָה

דָּאוֹת כַּצִּפֳּרִים

וְכַנְפֵי הַשַּׂלְמָה

כַּנֵּס עַל רֹאשׁ הָרִים…

וְכַדָּהּ עֲלֵי שֶׁכֶם

אֶל יַד הַבְּאֵר שָׁמָּה

הַמּוּגָח מֵרֶחֶם

הַגִּבְעָה הָרָמָה.

מֵרָחוֹק הָרֹעֶה

הִכִּירָהּ – וַיַּאַת…

כִּי לוֹ עַיִן רֹאָה

וְנֶפֶשׁ יוֹדַעַת…

הִיא בּוֹ הֵאִיצָה…

הוּא אַהֲבָה הִבִּיעַ.

אֶת כַּדָּהּ הֵרִיצָה

עַל יַד הַמַּבּוּעַ…

בְּאַחַת מֵעֵינֶיהָ

הִבִּיטָה בַשֶּׁלִי…

וַיַּחַלֵק מִיָּדֶיהָ

חֶבֶל הַדֶּלִי…

וּכְבָר גַּם הַשְּׁנִיָּה

כַּיּוֹנָה נִשְׁקָפָה…

וּנְשִׁיקָה בַדּוּמִיָּה

כָּעוֹף הִתְעוֹפָפָה…

וְעַיִן מוּל עַיִן

כַּיּוֹנִים נִטָּיוּ…

רָאָה זֹאת הָעַיִן

וּמֵימָיו הָמָיוּ…

עוֹד נִטָּיָה עֵינוֹ

תִּתְעַנֵּג עַל הֶדֶר

וַיִּזְכֹּר אֶת צֹאנוֹ

וַיָּרֶץ לָעֵדֶר.

וְהִיא כְּנִכְלָמָה

מַבֶּטֶת אַחֲרֶיהָ…

מִבּשֶׁת אָדָמָה,

שׁוֹשַׁנִּים לְחָיֶיהָ…

וְהִנֵּה רֶגַע אַחַת

וַתְּמַלֵּא כַּד מָיִם,

וּכְמַהֵר מִפַּחַת

נִסְתְּרָה מֵעֵינָיִם…

לַחֲצִי הַשָּׁמַיִם

הַשֶּׁמֶשׁ הִגִּיעַ,

אוֹר, חֹם וְחַיִּים

מִסָּבִיב זָרוּעַ.

שֶׁמֶשׁ. הָעַרְבַּיִם

יָרְדָה מַטָּה מָטָּה,

מִמְּכוֹן הַשָּׁמַיִם

הִבִּיטָה וְשָׁקָטָה.

עָבִים בְּהִירִים

כִּנְחָלִים נֶעֱרָמוּ,

וּכְגִזְרוֹת סַפִּירִים

צַחוּ גַם אָדָמוּ.

בַּמֹּרָד שָׁמָּה יָמָּה

כִּנְחָלִים הֻצָּקוּ.

– שָׁם תַּחַת וְרֹמָה

נִפְגָּשׁוּ נָשָׁקוּ. –

מַה נּוֹרָא נְהַר דִּי-נוּר!

נוֹרָא לְעֵין יָלֶד;

"שָׁמָּה – יֹאמַר – כּוּר

לִצְרֹף רִשְׁעֵי חָלֶד"

אוֹר כַּשַּׂלְמָה עָטָה

הַכִּכָּר מִנֶּגֶד, –

הָעֵמֶק מִלְמַטָּה

עָטַף צֵל כַּבֶּגֶד.

שָׁם עֵצִים מוּפַזִּים

גַּאֲוָתָם שְׁחָקִים,

צִלֵּיהֶם – צֵל אֲרָזִים

כְּחַלְלֵי עֲנָקִים.

רוּחַ צַח חֲרִישִׁית

מִסָּבִיב יָפוּחַ,

לִוְיַת נֹעַם יָשִׁית

לַהוֹלְכִים לָשׂוּחַ.

מֵחֹם הַיּוֹם הֶלְאָנוּ

חַרְבוֹנֵי-צָהֳרָיִם,

– יְשׁוֹבְבוּ נַפְשֵׁנוּ

צִלְלֵי עַרְבָּיִם.

וּשְׁרִיקוֹת עֲדָרִים –

וּמֵרוֹץ הַטְּלָאִים –

– נִשְׁמָע מֵעֲבָרִים

נִרְאֶה מֵאַפְסָיִם.

מֵהַלְמוּת עֲמֵלִים

הֶחֱלִיפוּ עַתָּה כֹּחַ

לֹא יָדְעוּ הָעֲצֵלִים

אַחֲרֵי עָמָל – נוֹחַ…

מַחֲנַיִם, מַחֲנַיִם

נְעָרִים יְשַׂחֵקוּ;

אָבָק מְלֹא חָפְנַיִם

שָׁמַיְמָה יִזְרֹקוּ.

– טְהוֹרֵי עֵינַיִם!

פְּנֵיכֶם מַה יִצְהָלוּ?

הֵן גָּבְהֵי שָׁמַיִם

יְלָדִים מַה יִּפְעָלוּ?..

עֲדַת זְבוּבִים דַּקִּים

– כִּנְקֻדּוֹת כֵּהוֹת –

יֵרָאוּ מִמֶּרְחַקִּים

מִתְרוֹצְצִים בִּנְגֹהוֹת.

שָׁם בְּגַגּוֹת חֶמֶד

בֵּין עֵצִים רַעֲנַנִּים

יֵלְכוּ צֶמֶד צֶמֶד

לָשׂוּחַ שַׁאֲנַנִּים.

עֲלָמוֹת שָׁם – מַה יָּפוּ!. –

בֵּין זְרֹעוֹת הָעֲלָמִים,

כְּפִרְחֵי-גַן נִשְׁקָפוּ

הָעֹלוֹת שָׁם בַּתְּלָמִים.

שָׁם בָּחוּר וִיפֵה-פִיָּה,

שָׁם אָבוֹת וְיַלְדֵיהֶם

יִתְעַנְּגוּ עַל הַבְּרִיאָה,

– תִּתְעַנֵּג הִיא עֲלֵיהֶם.

וְרוּחוֹת שַׁאֲנַנִּים

יָפִיחוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם,

יָנוּעוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים

אַף יִזְּלוּ בָּשְׂמֵיהֶם.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הפסיכולוגיה של ה"זולת"

מאת שמריהו לוין (מאמרים ומסות)

אחד הענפים החדשים בתורת-הנפש הכללית היא “הפסיכולוגיה של הזולת”, זו פרים של המחקרים בני הזמן החדש. וכבר עלתה ספרות שלימה על הכרת ה“זולת” – ולצערנו סברות חד-צדדיות ביותר, שכּן שקודה היא לא לעמוד על כבשונו של ה“זולת” מצדנו. אמנם נכון הדבר, שה“זולת” “לפי מה שהוא” אין לו נפש אחרת, לגבי עצמו הנהו לפי מה שהוא ורק האחר עושה אותו “זולת”. ברם אין אמת זו אלא להלכה בלבד, אמת פילוסופית ולא אמתם של החיים. בחיים עצמם עומדת כל חברה על “שלהם” ועל “זולתם”, ושל עצמם ושל זולתם אינם עומדים על זיקות הדדיות שוות, אלא על זיקות חד-צדדיות בין “שלהם” ו“זולתם”. “משלנו” משלנו הם אפילו בעיני האחרים, והאחרים, הזולת, נדונים כאחרים אפילו בעיניהם של עצמם. להיות מקובל על הבריות כאחד “משלנו” ולמלא את תפקידו של אחד “משלנו” בחברה – זו היא זכות יתירה, שהזולת שקוד לזכות בה אלא שלעולם אין הדבר עולה בידו בשלימותו. לכל היותר הוא מגיע לדרגת של “כמעט אחד משלנו”, אבל “כמעט משלנו” סוף סוף אינו אלא “זולת”. מלה קלילה זו “כמעט” טובעת בו חותם מיוחד. כל אנ“ש אינם חתומים כל עיקר והוא אנ”ש שחותמו עליו. ברם אנ“ש חתום אינו אלא “אחר שבאחר” ולא אנ”ש ממש, בכולו. וסימן מובהק לדבר להבדיל בו את “האנ”ש כמעט" בחברה מן האנ“ש בממש. האנ”ש ממש אינו מרבה שיחה על אנ“שיותו, ואילו ה”אנ“ש כמעט” מכריז על כך תמיד, והרי הוא מבקש ומוצא תמיד שעת כושר להטעימה ולהדגישה ולהבליטה. ואילו ה“אנ”ש" ממש אין לו לפני מי להתיהר בכך. “כמעט אנ”ש" חייב תמיד להביא ראיה, תעודה שבכתב, שהוא ממש כאנ"ש מלידה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.