מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לרב מ"ג

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(בַּעַל אֲחוֹתִי לְפָנִים, בְּיוֹם הִיפָּרְדוֹ מֵעָלָי)


מִי יִתָּנְךָ כָּאָח לִי – אָח מֵרָחֶם

לָשֶבֶת גַּם יַחַד בֵּיִת אֵם אוֹהָבֶת,

בִּמְקוֹם יֻתַּן לָנוּ מַיִם וָלֶחֶם

וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וּמָעוֹן לָשָׁבֶת!

כָּל נֵטֶל וָעֹל נִפְרֹק מֵעַל שָׁכֶם.

“גָּשׁ-הָלְאָה!” נִקְרָא לֶעָמָל עַצָּבֶת

וּכְעַל עָב קַל נִרְכַּב עַל כַּנְפֵי רוּחַ

וּבְגֵיא הַחִזָּיוֹן נֵצֵא לָשׂוּחַ.

שָׁם עֲמַל אֱנוֹשׁ לֹא יַעַל יָגִּיעַ,

תֵּבֵל עִם תַּבְלִיתָהּ יַחַד נֶאֱסָפוּ,

וָאֵל כֻּלּוֹ טוֹב בַּהֲדָרוֹ יוֹפִיעַ,

וּמְזִמּוֹת כָּל לֵב כָּתְנוֹת אוֹר עָטָפוּ;

שָׁם לִתְהוֹם הָעֲתִידוֹת נֵרֵד נַצִּיעַ,

נִסַּק לִשְׁמֵי קֶדֶם שֶׁכְּבָר חָלָפוּ,

וּכְחַיֵּי עַדֶן וּבְשַׁלְוָה וָנַחַת

נִחְיֶה גַם נַחְנוּ בָּאָרֶץ מִתָּחַת.

אַךְ יַד הֶעָמָל לוֹ אָדָם יִוָלֶד

הִיא בָּךְ אָחָזָה וּמִנִּי תַגְלֶךָ,

כִּי תֵצֵא כַיּוֹם עַד מֵרְחַקֵּי חָלֶד

לָנוּעַ לַלֶּחֶם תִּשָּׂא רַגְלֶיךָ –

(הוֹי אָדָם מִתְהוֹלֵל, הוֹי שָׂב וָיָלֶד,

הַעוֹד תִּתְהַלֵּל כִּי טוֹב גּוֹרָלֶךָ,

אִם אַךְ בַּעֲבוּר הָבִיא אֶל נַפְשְׁךָ טֶרֶף

כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ תִּטּשׁ וַתֶּרֶף?!)

שָׁם יָחְנְךָ הָאֵל וגְדֻלָּתְךָ תִרֶב

– כִּי יָשָׁר וּטְהָר-לֵב אֵל לֹא זוֹנֵחַ –

וּבְטוֹב לָךְ הֵן יִמַּח זִכְרִי מִקֶּרֶב

לִבְּךָ, כָּעָב מִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ;

כִּי תִקְנֶה לָךְ רֵעִים וִידִידִים תֶּרֶב

תֶּאֱהַב, תֵּאָהֵב, וַאֲנִי אֶשָּׁכֵחַ:

אָז שִׁירִי זֶה יִקְרָא: "הֲתִבְגֹּד בֶּגֶד

“וִיהוּדָה רֵעֲךָ עוֹד חַי שָׁם מִנֶּגֶד?”

אוֹ אוּלַי מַחֲלָתִי תִּגְדַּל תִּפְרָץ-פֶּרֶץ,

הִיא הַיּוֹנֶקֶת דַּם לִבִּי גַם עָתָּה,

וּבְטֶרֶם אָשׁוּב לִרְאוֹתְךָ בָּאָרֶץ

תַּחְצֹב לִי מִשְׁכָּן בַּקֶּבֶר שָׁם מָטָּה –

אָז יָעִיד לָךְ כִּי עַד יוֹם בּוֹא הַקָּרֶץ

בַּעַל חֲלוֹמוֹתַי הָיִיתָ אָתָּה.

וּבְעֵת תָּבֹא אֵלַי שָׁם הַשָׁמַיִם

אֵצֵא לִקְרָאתְךָ וּבְחִבֻּק יָדָיִם.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הגיון לציון

מאת יוסף יושעה ריבלין (מאמרים ומסות)

ראש חדש אב בירושלים. החדש הזה חוק לישראל הוא, בו יקראו לצום ובכי, בו יתאבלו בכל ארצות פזוריהם על עיר קדשם ובית תפארתם כי שממו, אבל נושן הוא להם ומספד רחוק ורב ימים, ולירושלים, החדש הזה חוק זכרון הוא לה. בחדש הזה בכל שנה ושנה זכרה ירושלים את כל מחמדיה, את חוסן כל כבודה ותפארת הדרה ובחדש הזה זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה ואת כל אשר עולל לה. האלף ושמונה מאות ושלשת השנים אשר נגזו ועברו מיום מפלתה האיום, לא ישכיחו ממנה את תפארת גאון עוזה ותועפות הוד כבודה הנערץ והנקדש. כיום אתמול, עוד מתנוסס לעיניה המקדש בשיא חוסן תלפיותיו המתנשא ביפעת קדשו על ראש ההר חמדת אלקים ורקיעי צפוי זהבו ירקיעו שחקים, ולבן טורי אבני כל יקר מחמדי בת עין נוצצים כברקים, וחפרה הלבנה מנוגה זרחם ובושה החמה משביבי אורם הבהיר אור היקר. ומתוכו, כקול שיר, קול צלצלי שירי זמרת כלי דוד נעימות יתנו, יפלחו אזנים וינועו אמות הספים כהני עליון אשר ישרתו בם בקדש כפנינים יתנוססו על רצפת בהט ושש, מראיהם כגחלי אש רצוא ושוב וככוכבים במסילתם וכעצם השמים לזוהר, והעיר הקדושה בירת התבל, משוש הארץ, סגולת יה, נאדרת בכח חוסן והדרת קדש, פסגת ארמנותיה ותועפות שיא מגדליה ותעצומות עוז חומותיה אשר ראשם בשמים כללו יפעתה והציצו נזרה ותפארתה, ורבבות אלפי ישראל כענקים לגרגרותיה כעדי תלבשתם, ובגאון ה' יצהלו ברחובותיה, ושעריה פתוחים במרחביה ששם עלו שבטי יה והשתחוו לה' בהדרת קדשו והתורה התמימה אש דת להם חומה, חומת אש סביבה, הוגיה בטהרה אש מפיהם תאכל, גחלים בערו מהם גדרו גדרותיה, הקימו בחוניה הגביהו חומות ארמנותיה. ככל החזיון האדיר והנאור הזה תחזינה עינינו כבמחזה, ורוב ימים לא ישביתו מפנינו את הזכרון הנערץ הזה עדי יגלה כבוד ה' ועין בעין נראה הבית בהבנותו בימינו לעינינו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.