מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חג האביב

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשֶׁמֶשׁ רָם

הַטֶּבַע קָם;

אָזַל הַקֹּר

נָמֵס הַכְּפֹר.

הַצִפֳּרִים תְּעוֹפֵפְנָה

בִּנְעִימָה תְּצַפְצֵפְנָה;

בְּתֵבֵל רִנָּה,

גִּיל בְּכָל-פִּנָה

בַּשָּׁמַיִם טֹהַר,

בַּכּוֹכָבִים זֹהַר;

הָעֵצִים פּוֹרְחִים,

הַנִּצָּנִים זוֹרְחִים.

הַדֶּשֶׁא לַח,

הָרוּחַ צַח;

מִיָם נוֹפָחַת

בְּשׁוּבָה וָנָחַת.

הָאֲדָמָה יְרֻקָּה,

הַתּוֹלָדָה מְתֻקָּה;

בַּשַׁחַר וָנֶשֶׁף

בְּנֵי רֶשֶׁף.

טַל תְּחִיָּה,

מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה;

מִקְוֶה לַחוֹלֶה,

נֹחַם לַגּוֹלֶה.

יִרְחַב כָּל-לֵב,

יֵקַל כָּל-כְּאֵב;

שָׁרָה כָּל-זָוִית

מְלֵאָה הֶחָבִית;

הַשֻּלְחָן עָרוּךְ,

בְּכָל-טוּב בָּרוּךְ.

הָאָב מְזֻיָּן;

בְּבוּץ מְצֻיָּן.

הָאֵם שַׁלֶּטֶת,

כְּמַלְכָּה מְקֻשָּטֶת,

הַתַּמִּים יִצְהָלוּ,

הַחֲכָמִים יִשְׁאָלוּ:

“מַדּוּעַ? מֵאֵימָתַי?”

לָמָּה? עַד מָתַי?"

הַנְבוֹנִים מַעֲמִיקִים,

דִין-שָׁמַיִם מַצְדִּיקִים;

שׁוֹאֲגִים תַּנְחוּמִים

מִימֵי הָעֲלוּמִים.

לֵיל שִׁמּוּרִים

רַק לִבְנֵי-נְעוּרִים;

הֵם-יַעַמְדוּ בַּסָּעַר,

יְדַבְּרוּ בַּשְּׁעַר.

בְּנֵי שְׁפֵלָה;

מֵתוּ בָּאֲפֵלָה;

כְּאָז כֵּן עָתָּה

יֵרְדוּ מָטָּה.

בְּנֵי אוֹנִים

צִיּוֹן בּוֹנִים;

קַו לְקָו,

וָו לָוָו.

לֹא לָנֶצַח

יֹאכְלֵנוּ הָרֶצַח

תִּגְדַּל הַתַּאֲוָה

תִּרְבֶּה הַגַאֲוָה.

מִבֶּטֶן הָאָרֶץ

יִפְרֹץ פָּרֶץ:

מֵתִים נְעוֹרִים,

קָמִים גִּבּוֹרִים.

אַף עַם סְגֻלָּה

יִתְאַב לִגְאֻלָּה;

לְחַיִּים חֲדָשִׁים

יַעַרְגוּ חַלָּשִׁים.

יִשְׁאֲפוּ מִבּוֹר

לִתְנוּעָה וּדְרוֹר;

מֵעָמָל לַנֹפֶשׁ,

מִלַּחַץ לְחֹפֶשׁ,

מַשְׁלִיךְ דֹּפִי,

עוֹדֶה יֹפִי;

מְטַהֵר אֶת-הַנֶּפֶשׁ

מֵחֶלְאָה וָרֶפֶשׁ.

בְּבָתֵּי יְהוּדָה

חַג וּכְבוּדָה;

הַקְּטַנִּים צְלֵחִים,

הַגְּדוֹלִים שְׂמֵחִים.

אַף-כָּתְלֵי הָעֲנִיִּים

לְבָנִים וּנְקִיִּים;

נוֹצְצוֹת הַמְּנוֹרוֹת,

מַבְרִיקִים הָאוֹרוֹת

שָׂבַעְנוּ “מְרוֹרִים”,

נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִים.

נִמְאָס בְּקֶצֶף

בְּ“מַצָּה” וָשֶׁצֶף;

לא נִהְיֶה עֵדֶר,

נַעֲשֶׂה “סֵדֶר”.

לֹא נִרְדֹּף תֹּהוּ

לֹא נַעֲבֹד לְבֹהוּ;

נְאַבֵּד-נָא הַפְּסִילִים.

נַשְׁמִידָה הָאֱלִילִים.

לֹא-נֵחַבִא בַּמְחִלָּה,

נַעֲלֶה בַּמְסִלָּה;

נִדְבְּקָה בְּאוֹרָה,

בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה.

אֲדוֹן הַצְּבָאוֹת

יַרְאֵנוּ פְּלָאוֹת,

בְּשׁוּבֵנוּ לִירוּשָׁלַיִם,

כִּבְצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם.

" הַשָּׁנָה בְּגָלוּתֵנוּ,

לַבָּאָה בְּאַרְצֵנוּ;

הַשָּׁנָה עֲבָדִים,

לַבָּאָה נִכְבָּדִים".

כֵּן מַגִּידִים,

נְאוֹרִים וַחֲסִידִים;

גְאֻלָּתֵנוּ יְסַפֵּרוּ,

הַלֵּל יֹאמְרוּ.

כָּל הַפְּלַגּוֹת

יַחְדָּו חַגּוֹת;

בָּאָרֶץ סָבִיב

חַג הָאָבִיב.

נדפס ב“רמת המצפה” חוברת ד', קראקה תרס"ד

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)
  5. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה שירה

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

מתוך הפנקס [יצחק קצנלסון]

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

שתי קומדיות בנות אַקט אחד בז’רגונית מאת יצחק קצנלסון: “דֵיקאדֵנט” ו“בחורים”. וארשׁה תרס"ט.

על דבר כשרונו החזיוני של יצחק קצנלסון ידענו עד כה על פי הדרמות באַקט אחד: “החמה! החמה!” ו“עם דמדומי הערב”, שנדפסו ב“השילוח”. אולם שם, למרות פרטים ריאליים שונים – ואולי ריאליים יותר מדי – שליט היסוד הלירי; כאן לפנינו שתי יצירות-חזיונות בעצם.

על דבר כשרונו ההוּמוֹרי של יצחק קצנלסון ידענו עד כה על פי יצירתו הנחמדה מאד “בגבולות-ליטא”, שנדפסה פרקים פרקים ב“הדור”, ב“הזמן” וב“השילוח” – והנה נוספו גם אלה עליה.

בהוּמוֹר של יצחק קצנלסון אשר “בגבולות-ליטא” אין אותו הלגלוג הסוער, הלגלוג בקול רם ובלשון מדברת ארוכות של שלום-עליכם. כסילות-הליטאים אינה מעוררת בו גם את הסאטירה השנונה והמרירה של מנדלי. הוּמוֹר זה נאוה הוא ונוח הוא ביותר; כאן יש לנו דין-ודברים עם צעיר פיקח ודק-רגשים, ה“אוהב, לכאורה, את החיים כמו שהם”, העומד קצת מן הצד באולם-החתונה, מתענג על מילתא דליצנותא, מתענג לרגע, אוכל אחר כך ממתקים ומגדנות מיד נערה יעלת-חן – ונהנה, ושוחק.

ומשום זה לא עלתה לו כלל – לפי דעתי – הקומדיה “דיקאדנט”. כי בכדי לתת לנו קומדיה על דבר דיקאדנט יהודי, אין על הסופר להיות רך, מלטף וחסר-סארקאסמוּס כיצחק קצנלסון…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.