מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חג האביב

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשֶׁמֶשׁ רָם

הַטֶּבַע קָם;

אָזַל הַקֹּר

נָמֵס הַכְּפֹר.

הַצִפֳּרִים תְּעוֹפֵפְנָה

בִּנְעִימָה תְּצַפְצֵפְנָה;

בְּתֵבֵל רִנָּה,

גִּיל בְּכָל-פִּנָה

בַּשָּׁמַיִם טֹהַר,

בַּכּוֹכָבִים זֹהַר;

הָעֵצִים פּוֹרְחִים,

הַנִּצָּנִים זוֹרְחִים.

הַדֶּשֶׁא לַח,

הָרוּחַ צַח;

מִיָם נוֹפָחַת

בְּשׁוּבָה וָנָחַת.

הָאֲדָמָה יְרֻקָּה,

הַתּוֹלָדָה מְתֻקָּה;

בַּשַׁחַר וָנֶשֶׁף

בְּנֵי רֶשֶׁף.

טַל תְּחִיָּה,

מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה;

מִקְוֶה לַחוֹלֶה,

נֹחַם לַגּוֹלֶה.

יִרְחַב כָּל-לֵב,

יֵקַל כָּל-כְּאֵב;

שָׁרָה כָּל-זָוִית

מְלֵאָה הֶחָבִית;

הַשֻּלְחָן עָרוּךְ,

בְּכָל-טוּב בָּרוּךְ.

הָאָב מְזֻיָּן;

בְּבוּץ מְצֻיָּן.

הָאֵם שַׁלֶּטֶת,

כְּמַלְכָּה מְקֻשָּטֶת,

הַתַּמִּים יִצְהָלוּ,

הַחֲכָמִים יִשְׁאָלוּ:

“מַדּוּעַ? מֵאֵימָתַי?”

לָמָּה? עַד מָתַי?"

הַנְבוֹנִים מַעֲמִיקִים,

דִין-שָׁמַיִם מַצְדִּיקִים;

שׁוֹאֲגִים תַּנְחוּמִים

מִימֵי הָעֲלוּמִים.

לֵיל שִׁמּוּרִים

רַק לִבְנֵי-נְעוּרִים;

הֵם-יַעַמְדוּ בַּסָּעַר,

יְדַבְּרוּ בַּשְּׁעַר.

בְּנֵי שְׁפֵלָה;

מֵתוּ בָּאֲפֵלָה;

כְּאָז כֵּן עָתָּה

יֵרְדוּ מָטָּה.

בְּנֵי אוֹנִים

צִיּוֹן בּוֹנִים;

קַו לְקָו,

וָו לָוָו.

לֹא לָנֶצַח

יֹאכְלֵנוּ הָרֶצַח

תִּגְדַּל הַתַּאֲוָה

תִּרְבֶּה הַגַאֲוָה.

מִבֶּטֶן הָאָרֶץ

יִפְרֹץ פָּרֶץ:

מֵתִים נְעוֹרִים,

קָמִים גִּבּוֹרִים.

אַף עַם סְגֻלָּה

יִתְאַב לִגְאֻלָּה;

לְחַיִּים חֲדָשִׁים

יַעַרְגוּ חַלָּשִׁים.

יִשְׁאֲפוּ מִבּוֹר

לִתְנוּעָה וּדְרוֹר;

מֵעָמָל לַנֹפֶשׁ,

מִלַּחַץ לְחֹפֶשׁ,

מַשְׁלִיךְ דֹּפִי,

עוֹדֶה יֹפִי;

מְטַהֵר אֶת-הַנֶּפֶשׁ

מֵחֶלְאָה וָרֶפֶשׁ.

בְּבָתֵּי יְהוּדָה

חַג וּכְבוּדָה;

הַקְּטַנִּים צְלֵחִים,

הַגְּדוֹלִים שְׂמֵחִים.

אַף-כָּתְלֵי הָעֲנִיִּים

לְבָנִים וּנְקִיִּים;

נוֹצְצוֹת הַמְּנוֹרוֹת,

מַבְרִיקִים הָאוֹרוֹת

שָׂבַעְנוּ “מְרוֹרִים”,

נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִים.

נִמְאָס בְּקֶצֶף

בְּ“מַצָּה” וָשֶׁצֶף;

לא נִהְיֶה עֵדֶר,

נַעֲשֶׂה “סֵדֶר”.

לֹא נִרְדֹּף תֹּהוּ

לֹא נַעֲבֹד לְבֹהוּ;

נְאַבֵּד-נָא הַפְּסִילִים.

נַשְׁמִידָה הָאֱלִילִים.

לֹא-נֵחַבִא בַּמְחִלָּה,

נַעֲלֶה בַּמְסִלָּה;

נִדְבְּקָה בְּאוֹרָה,

בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה.

אֲדוֹן הַצְּבָאוֹת

יַרְאֵנוּ פְּלָאוֹת,

בְּשׁוּבֵנוּ לִירוּשָׁלַיִם,

כִּבְצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם.

" הַשָּׁנָה בְּגָלוּתֵנוּ,

לַבָּאָה בְּאַרְצֵנוּ;

הַשָּׁנָה עֲבָדִים,

לַבָּאָה נִכְבָּדִים".

כֵּן מַגִּידִים,

נְאוֹרִים וַחֲסִידִים;

גְאֻלָּתֵנוּ יְסַפֵּרוּ,

הַלֵּל יֹאמְרוּ.

כָּל הַפְּלַגּוֹת

יַחְדָּו חַגּוֹת;

בָּאָרֶץ סָבִיב

חַג הָאָבִיב.

נדפס ב“רמת המצפה” חוברת ד', קראקה תרס"ד

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)
  5. גן עדן וגהינֹם (עיון)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה שירה

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

קצור ספורי “התורה” על ראשית עם ישראל, מראשית ימי עולם ועד מות משה

א. בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

בְֹּשִֹשָּה יָמִים בָּרָא אֱלֹהִים תֵּבֵל וֻמְלוֹאָהּ. בְּיוֹם הָרִאֹשוֹן בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַֹשָּמַיִם ְואֶת-הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחָֹשֶךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. בְּיוֹם הַֹשֵנִי אָמַר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וַיִקְרָא לוֹ ֹשָמָיִם. בְּיוֹם הַֹשְּלִיֹשִי צִוָּה אֱלֹהִים כִּי יִקָּווּ הַמַּיִם לְמָקוֹם אֶחָד וְהָיוּ לְיַמִים, וְהַיַבָֹּשָה אֲֹשֶר תֵּרָאֶה תַּצְמִיחַ כָּל-מֶיֵני עֵשֶֹב וְעֵץ פְּרִי. בְּיוֹם הָרְבִיעִי עָשָֹה אֱלֹהים אֶת-שְנֵי הַמְאוֹרוֹת, אֶת הַֹשֶמֶֹש וְאֶת הַיָרֵח וְהַכּוֹכָבִים, וַיִתֵן אוֹתָם בִּרְקִיעַ הַֹשָּמָיִם. בְּיוֹם הַחֲמִיֹשִי בָּרָא אֱלֹהִים כָּל-נֶפֶֹש חַיָה אֲֹשֶר בַּמַּיִם וְכָל-עוֹף כָּנָף. בַּיוֹם הָֹשִֹשִי בָּרָא אֱלֹהִים כָּל-הַחַיָה וְכָל-הַבְּהֵמָה וּבָאַחֲרֹנָה אֶת-הָאָדָם. וַיִֹשְבּוֹת בַּיוֹם הַֹשְבִיעִי וַיְקַדֵּש אוֹתוֹ לְיוֹם ֹשַבָּתוֹן לְהָאָדָם.

שאלות: בכמה ימים ברא אלהים את האדם? מה ברא ביום השני וכו'? מה עשה ביום השביעי, ולמה יעד אותו?

ב. אָדָם וְחַוָּה.

וַיַפִּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה עַל הָאָדָם וַיִקַּח אַחַת מִצַלְעוֹתַיו וַיִּיצֶר לוֹ מִמֶנָה אִֹשָּה.

וַיִקְרָא הָאָדָם ֹשֵם אִֹשְתּוֹ חַוָּה כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי. וַיָשֶֹם אֱלֹהִים אֶת-אָדָם וְחַוָּה בְגַן עֵדֶן וּבְתוֹךְ הַגָּן הָיָה עֵץ הַחַיִים וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וַיְצַוֵם לְבִלְתִּי אֲכוֹל מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת פֶּן יָמוּתוּ. וַיָבוֹא הַנָחָֹש הֶעָרוּם וַיַֹשִיא אֵת-הָאִֹשָּה לֶֶאכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת,

לְמַעַן יִהְיוֹ כֵאֱלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. וַתֹּאכַל חַוָּה מִפִּרְיוֹ וַתִּתֵּן גַּם-לְאִיֹ-שָהּ וַיֹאכַל.

וַיֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וַיְגָרְֹשֵם מִגַן הָעֵדֶן, וַיִגְזוֹר מָוֶת עַל-זֶרַע הָאָדָם וְכִי יַעַבְדוּ אֶת-הָאֲדָמָה בְּזֵעַת אַפָם לְהוֹצִיא מִמֶּנָה לַחְמָם, וְעַל הַנָֹּשִים כִּי תֵלַדְנָה בָנִים בְּעֶצֶב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.