הוּצֵאתִי לִסָּקֵל, יָשְׁבוּ הַדַּיָּנִים
וְדֹם הֵנִידוּ רֹאשׁ.
אָרוּר, אָרוּר אֲשֶׁר הִרְבִּיץ חַטָּאת
לְפֶתַח לֵב אֱנוֹשׁ!
נָשַׁךְ אָבָק לוֹהֵט רַגְלַי הַיְחֵפוֹתכֹּחִי הָלַךְ וָדָל;
קוֹצֵי צָבָר חִוְרִים לְאֹרֶךְ הַנָּתִיב
וְשַׁחַק מַחְשֶׁה מֵעָל.
וְכֹה אֶצְעַד, אֶצְעַד, וְיֵשׁ אֶפְנֶהוְאַחֲרַי אַבִּיט, אַמְתִּין:
אוּלַי הוּנַף סוּדָר בִּידֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ
עַל סַף בֵּית-דִּין?
תרפ"ז