לְהָקִיץ וְלָדַעַת: חֲלוֹם הִבְעִיתַנִי,
רַק חֲלוֹם הוּא – יָרֵאתִי בִּכְדִי;
וְשֵׁנִית, כְּאֶתְמוֹל, לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ,
וְלָחוּשׁ אֶת יָדְךָ בְּיָדִי.
לֹא הִכְלַמְנוּ הַכְלֵם אֶת חֶמְדַּת-נְעוּרֵינוּ,
בֶּעָבָר לֹא בָּגַדְנוּ בָּגוֹד,
וְשִׁמְשָׁהּ הַנָּדִיב שֶׁל כִּנֶּרֶת אִמֵּנוּ
לֹא שָׁקַע וּמֵיטִיב לָנוּ עוֹד.
כְּאֶתְמוֹל כְּמֵאָז מְקַשְּׁרֵנוּ עֲדַיִן
זֶה הַחוּט הַטָּמִיר-הָאַמִּיץ.
רַק חֲלוֹם בַּלָּהוֹת הוּא אֲשֶׁר הִבְעִיתָנִי.
הָהּ, אֵלִי! לְהָקִיץ – – לְהָקִיץ – –
כ“ג אייר, תרפ”ח