מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שובי נפשי למנוחיכי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שׁוּבִי, נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי

כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי!

יְקָרָה, מִיְּקָר יוֹצְרֵךְ לְקוּחָה,

קוּמִי, כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה!

הָאֹרַח רַב, קְחִי לָךְ אֲרוּחָה –

עֵת לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ עוֹשָׂיְכִי!

הִנֵּה אֲנִי תוֹשָׁב כְּכָל‑אֲבוֹתָי

וּכְצֵל עוֹבֵר יֶתֶר שְׁנוֹתָי –

אִם לֹא עַכְשָׁו, אִמְרִי, מָתַי

תִּפְדִּי מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי!

וְאִם תִּהְיִי יוֹצְרֵךְ דּוֹרֶשֶׁת

וּמִטֻּמְאָתֵךְ מִתְקַדֶּשֶׁת –

קִרְבִי, אַל תִּירְאִי מִגֶּשֶׁת,

וְיַקְרִיבוּךְ אֵלָיו מַעֲשָׂיְכִי!

דּוֹרֶכֶת עֹז, רְאִי עוֹלָמֵךְ,

ואַל יַבְטִיחוּךְ שִׁקְרֵי חֲלוֹמֵךְ

קָצַר יוֹמֵךְ וְרָחַק מְקוֹמֵךְ –

דְּעִי מַה תֹּאמְרִי לַאֲדֹנָיְכִי!

הֲלַחַזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי צָמִית

וּלְשָׁרֵת פָּנָיו עוֹלָמִית?

שׁוּבִי שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית,

אֶל בֵּית אָבִיךְ כִּנְעוּרָיְכִי!

לשבת חוה"מ פסח

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

א

סיבות תכליתיות והכרחיות. מצב-הנפש. סכנת נפילות חיצוניות ופנימיות. הייאוש העולמי והנזירות. הסדר הכלכלי והנזירות. הגזע והנזירות. האומה והנזירות.

הנזירות כלי-שרת הוא בידיהם של בני-אדם, שבעזרתו הם משפילים את החושים ואת תביעות-החושים תחת ממשלתם של כוחות-הנפש העליונים, מכניעים את המיחושים החיצוניים לפני ההרגשות הפנימיות, ומשעבדים את הטבע שבאדם אל הכוח שלמעלה מן הטבע אשר בנשמת-האדם. תכליות הנזירות הנן בעיקרן שלוש: א) שיחרור כוח הרצון, ב) שיחרור כוח ההכרה, ג) שיחרור כוח המדמה. כלומר: עיתים אדם מזיר את עצמו לחזק את גופו ואת רצונו כדי שיעשה מעשים גדולים רבי-התוצאות, שבכוחם לשנות סדרו של עולם ולבטל מיד או לאחר זמן את התדיר והרגיל; עיתים הוא פורש את עצמו מתאוות העולם, לפי שנפשו חשקה בתורה ובהכרה טהורה, מצורפה מגסות החושים ומטעויותיהם. ועיתים יותר קרובות הוא מסגף את נפשו כדי לשחרר את כוח המדמה ולתת לו כנפיים לעוף במרומים. על ידי הנזירות והפרישות, סיגופי הגוף והנשמה, רוצה האדם לעלות על עצמו, ולעבור ממדריגת החי למדריגת האדם העליון. לפיכך אתה מוצא את הנזירות בכל הזמנים ובכל המקומות שבני-אדם מצויים בהם. כמעט כל האנשים הגדולים, שהיו מצוינים בתורתם ובמעשיהם או במעוף-דמיונם, אם לא היו נזירי-עולם היו לפחות נזירים לשעה פחות או יותר ארוכה, ובמידה פחות או יותר גדולה.

אבל עוד טרם ילמד האדם לקבוע לעצמו תכליות, טרם ילמד לעשות את מעשיו בכוח סיבות-תכליתיות – כבר היה מקבל על עצמו נזירות וסגפנות בגזירת סיבות הכרחיות. מסתגף היה האדם מתוך רעבון וצימאון של אונס, מתוך ייסורים וחוליים טבעיים. ושוב היה מסגף את עצמו מתוך הרגשת צער מרובה, מתגודד ושם קרחה בין עיניו, נותן שריטות בבשרו של המסתגף ואת התכליות שיכול אדם להשיג על ידי הסיגופים. מעט מעט עבר מסיגופים של אונס לסיגופים מרצון, ו“סוף מעשה” עלתה לפניו “במחשבה תחילה”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.