מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שובי נפשי למנוחיכי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שׁוּבִי, נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי

כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי!

יְקָרָה, מִיְּקָר יוֹצְרֵךְ לְקוּחָה,

קוּמִי, כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה!

הָאֹרַח רַב, קְחִי לָךְ אֲרוּחָה –

עֵת לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ עוֹשָׂיְכִי!

הִנֵּה אֲנִי תוֹשָׁב כְּכָל‑אֲבוֹתָי

וּכְצֵל עוֹבֵר יֶתֶר שְׁנוֹתָי –

אִם לֹא עַכְשָׁו, אִמְרִי, מָתַי

תִּפְדִּי מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי!

וְאִם תִּהְיִי יוֹצְרֵךְ דּוֹרֶשֶׁת

וּמִטֻּמְאָתֵךְ מִתְקַדֶּשֶׁת –

קִרְבִי, אַל תִּירְאִי מִגֶּשֶׁת,

וְיַקְרִיבוּךְ אֵלָיו מַעֲשָׂיְכִי!

דּוֹרֶכֶת עֹז, רְאִי עוֹלָמֵךְ,

ואַל יַבְטִיחוּךְ שִׁקְרֵי חֲלוֹמֵךְ

קָצַר יוֹמֵךְ וְרָחַק מְקוֹמֵךְ –

דְּעִי מַה תֹּאמְרִי לַאֲדֹנָיְכִי!

הֲלַחַזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי צָמִית

וּלְשָׁרֵת פָּנָיו עוֹלָמִית?

שׁוּבִי שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית,

אֶל בֵּית אָבִיךְ כִּנְעוּרָיְכִי!

לשבת חוה"מ פסח

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

אגדת־העבר

מאת שמואל טשרנוביץ (מאמרים ומסות)

I

עברנו מתקופה לתקופה:

מהערצת העבר – לחלול העבר: ומחלול העבר שבנו עוד הפעם אל ההערצה…

בחיים קשה עדיין לתפוס את רשומיו של השנוי. הוא ממשמש ובא, מתחיל מלפף אותנו, אבל טרם קראנו בשם את מעמד-הנפש החדש שלפננו. הרינו נלחמים, מתאבקים עם מלאך-האתמול המסית ומדיח אותנו מעל היום: הרינו מגרשים מעל פנינו לפרקים את זבובי הקבר, קברי-האבות. איננו רוצים עדיין להכנע למרותם.

אולם בספרות, שבה מוצאים בטוי כל נדנוד, כל זעזוע חדש של בן-הדור, כל התמורות וכל החליפות המתהוות בנפש היחיד והצבור, - בה מצטלם המהלך החדש, כשם שהצטלם המהלך של הדור הקודם בספרות של הדור ההוא.

חלול והערצה, הערצה וחלול!…

הספרות של העבר הקרוב היא כולה קטיגוריה לחיי היהודים הטראדיציוניים, לחיי הסביבה היהודית. כאסירים בכלוב חרגו היהודים הצעירים מחרצובותיהם והתאמצו להוציא את רגלם מתוך הסד ההיסטורי. מתועבים היו עליהם אותם חיי-הספר, שהנשמה פרחה מתוכם, אותם החיים הכהים, המשועממים, אותן ארבע האמות המחניקות, שאין בהן אור ואויר, המשוללות תשוקות ומאויים, צפיות ותקוות לעתיד בהיר בעולם הזה.

כתבי י.ל. גורדון בשירה ובפרוזה – הם לגלוג והתול, המגיעים לפרקים עד לידי קריקטורה, לחיי הערים הנכחדות, עם בריותיהן הפעוטות, ה“נשמות הקטנות והמאויים המוגבלים”, אלה ה“רבי-שרינצלים”, שלבם לכיסם ולכוסם וללחוך-פינכה. כך הן גם “בריותיו היפות” של רבי מנדלי מוכר-ספרים וגבוריו ב“קליין מענשעלע” וטאקסע". ובני הסביבה, שבה התחנך וגדל יוסף היתום (“התועה בדרכי החיים”), האם אין אלו טפוסים שליליים בהחלט, שאין הם יכולים לעורר בלבנו כלום, מלבד רגש של תעוב?

ובשעה שאלה המקטרגים טרם הספיקו להכנס אל הפאנתיאון ההיסטורי: בשעה שספריהם טרם נגנזו בתוך אוצר-העבר והם מספקים עדיין חמר לקריאה בפנות הנדחות לצעירי הדור, – בשעה זו צומחת ועולה הספרות החדשה, הסניגורית, היוצרת את האילוסיה של האתמול על חשבון החול של היום. היא באה ומפיצה קרני-הוד על העבר והקרנים הללו זורחות ומפיצות אורה על כל צד!…

II

העיירה היהודית!

טעונים צקלון וצידה לדרך עזבנו את העיירה היהודית, ובלבות מלאים שמחה השקפנו בפעם האחרונה על כפת-המגדל, הנשקפת מרחוק, ומלמלנו:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.