מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שובי נפשי למנוחיכי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שׁוּבִי, נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי

כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי!

יְקָרָה, מִיְּקָר יוֹצְרֵךְ לְקוּחָה,

קוּמִי, כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה!

הָאֹרַח רַב, קְחִי לָךְ אֲרוּחָה –

עֵת לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ עוֹשָׂיְכִי!

הִנֵּה אֲנִי תוֹשָׁב כְּכָל‑אֲבוֹתָי

וּכְצֵל עוֹבֵר יֶתֶר שְׁנוֹתָי –

אִם לֹא עַכְשָׁו, אִמְרִי, מָתַי

תִּפְדִּי מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי!

וְאִם תִּהְיִי יוֹצְרֵךְ דּוֹרֶשֶׁת

וּמִטֻּמְאָתֵךְ מִתְקַדֶּשֶׁת –

קִרְבִי, אַל תִּירְאִי מִגֶּשֶׁת,

וְיַקְרִיבוּךְ אֵלָיו מַעֲשָׂיְכִי!

דּוֹרֶכֶת עֹז, רְאִי עוֹלָמֵךְ,

ואַל יַבְטִיחוּךְ שִׁקְרֵי חֲלוֹמֵךְ

קָצַר יוֹמֵךְ וְרָחַק מְקוֹמֵךְ –

דְּעִי מַה תֹּאמְרִי לַאֲדֹנָיְכִי!

הֲלַחַזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי צָמִית

וּלְשָׁרֵת פָּנָיו עוֹלָמִית?

שׁוּבִי שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית,

אֶל בֵּית אָבִיךְ כִּנְעוּרָיְכִי!

לשבת חוה"מ פסח

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

יום ששי הקצר

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

(הערת המחבר: תוכן ספור-עם זה ומהלכו ניתן לי מאת אליהו לוין)

א

אם בערבי שבתות סתם כל הזריז משובח – ביום הששי הקצר על-אחת-כמה-וכמה! ביום הששי הקצר אסור להתרשל! התרשלות כל-שהיא – ואתה בא, חלילה, לידי חִלּוּל שבת. השׂטן הרי מקטרג דוקא בשעת הסכנה.

אין אפוא שום חִדּוּשׁ בדבר, אם הרב ר' ליפא, שיחיה, יהודי חלוש וּפחדן מטבעו, התחיל להתחכם לנגד יום הששי הקצר מבּעוד שחר: מחמיר היה על עצמו! ירא וחרד הוא מאֹד מאֹד, שמא יאחר, חלילה, שעה קלה – ונמצא כל סדר יומו מתקלקל.

וסדר היום של ר' ליפא אל יהא זה קל בעיניכם. צאו וחשבו: תִקּוּן חצוֹת, היינו “תקון רחל” עם “תקון לאה”; תּהִלִּים עם מעמדות; אמירות וּ“פרפראות” שלפני תפִלה וּלאחריה, תפִלה עצמה, פרקי משניות, שעור בגמרא, שנַיִם שלשה סִמנים ב“שלחן ערוך”, וּלבסוף שנים מקרא ואחד תרגום בפרשת השבוע – זהו “לה'”; ועכשו “לכם”: הַיְנוּ סעדא דלִבָא, אכילה! מה לעשות? בשר ודם! ועל כרחך אתה אוכל … אחרי חצות היום הרי לך “סדרה” חדשה: מרחץ, נטילת צִפָּרנַים, שחיקת טבק לכבוד שבת וכדומה. הוסף על זה: פסקי שאלות, ולפעמים “דין תורה”. התִגרה, כידוע, מצויה דוקא בערבי שבתות … וּבינתים – אין לך “יום”! פונה אתה לכאן וּלכאן – והנה ה“שקיעה” …

אין אפוא, כאמור, שום תֵּמַהּ, אם הרב ר' ליפא התגבר כארי וקם ביום הששי הקצר כעלות השחר ותיכף לנטילת ידיים נזדרז והתחיל בעבודה מִיָּד. הלואי שיִכָּנס ויצא בשלום! חרד הוא על כל רגע קטן שלא יֵצֵא לבטלה, ועינו נתלית משעה לשעה אל אותו זקן מופלג הכבד באברים וּבשנים – זה האורלוגין העתיק, התלוי כנגדו על הקיר. מאֹד מאד ירא וחרד ר' ליפא, שמא יִגָּרע, חלילה, דבר מחוֹק יומו – ונמצא נכנס לשבת שלא מתוך דעה צלולה, חס ושלום.

אבל כבר אמרו חכמים: הכל תלוי במזל! ונגד המזל, דעו לכם, אין עצה ואין תבונה ואין זריזות …

שמעו נא מעשה נורא.

ב

לאחר שגמר ר' ליפא את כל ה“אמירות” שבהשכמה והתחיל לכוֵן לבו לתפלה – צָוְחָה פתאֹם הדלת, ואל הבית נכנס עמוד הֶבֶל ועָרֵל עמו.

“מה לו לזה שהשכים לפתחי?” – תמַהּ ונבעת קצת הרב, מתכַּוֵּץ מפני גל הצִנה שבא לבית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.