רעי אהובי, עד שובי אל קברי    🔗

הוא    🔗

ידידי היודע ומוקיר שפת עבר, האוהב על שירי יהודה להתענג, באהבת ימי עלומים נפשי קשורה בנפשו, סירקין (של זהב) ¹

זֶה עֶשְׁרִים וְשֶׁבַע שָׁנָה לָנוּ

מֵעֵת בִּבְרִית אַהֲבָה בָּאנוּ:

אָז נַעַר הָיִיתִי

וְקָדִים רָדַפְתִּי,

בִּשְׂפַת עֵבָר הָגִיתִי

וְלִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר נִכְסַפְתִּי

עַתָּה זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי

וּמִטָּעוּתִי לֹא שָׁבְתִּי;

חָתוּם בִּצְרוֹר זֶה פִּשְׁעִי

כָּל עָוֹן וְכָל חֵטְא

שֶׁחָטָאתִי בְּטִפְשׁוּת הָעֵט,

וּלְפָנֶיךָ אוֹתוֹ בְּהַגִּישִׁי

חַטֹּאת נְעוּרַי תִּזְכֹּר

וְתִזְכֹּר אֶת נְעוּרֵינוּ,

וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּבְרִיתֵנוּ

וּבְאַלּוּף נְעוּרֶיךָ לֹא תִשְׁקֹר.

בָּעִיר הַבִּירָה,

כ"ט לִסְפִירָה

בִּשְׁנַת: “כָּל יְמֵי חַיַּי אָשִׁירָה”

חוּץ מִיוּ"ד צְעִירָה.

תרמ"ד.