מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בשוב עגנון לאחר ההכתרה

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

הריני מקדם את פניך, עגנון היקר, בברכת בואך לשלום!

אינני זוכר שליחות רוחנית גדולה ונעלה מזו שאתה מילאת במסעך לשטוקהולם ולערי בירה אחרות. שליחות זו, שנועדת למלא, הוכתרה בהצלחה מופלאה עם קבלת פרס-נובל, שהעמיד אותך ואת יצירתך ואת הספרות העברית במרכז תשומת הלב של העולם התרבותי. אתה הפלאת לייצג את רוח ישראל סבא וצעירא, להראות לעיני מלך, עמים ושרים את חיותה של הלשון העברית ואת כוחה של היצירה העברית. אתה גילית שוב לעולם את שרשי היניקה המיוחדים של הרוח היהודית היוצרת והשׂכלת להתאים את מסורת הנימוסים הישראלית לטקסים המקובלים. ואף בזה תרמת גוֹן מקורי, שעשה רושם אשר לא יישכח.

זכות גדולה נתגלגלה על ידך להאדיר את שם ישראל, רוחו ויצירתו בעולם, והגדלת בעם ובנוער את האמונה, הבטחון והגאווה בתפוצות ישראל, שבהן ביקרת או ששמעך הגיע אליהם.

אולם זכו גדולה זו לא בשעה אחת קנית. היא נקנתה לך בעמל של יצירה במשך כל ימי חייך. אתה ספרת אותיות לשון הקודש וחיברת אותן לתיבות ולשורות, ומהם רקמת סיפורים של מעלה על כנסת ישראל בגולה ובארץ ישראל. וכך בראת עולם יהודי גדול. לעולם זה הוצאת עכשיו מוניטין ברחבי תבל, וזה שהרהיב את אנשי הרוח והיצירה.

עכשיו אתה חוזר אלינו עטוּר זר הפרס הסגולי, אך גם עייף מעמל ומטוֹרח. אנו מאחלים לך מנוחה והחלפת כוח מהירה, כדי שתשוב למנהגך ולשולחן עבודתך ביתר שׂאת ושכינת היצירה תוסיף לפעמך עוד הרבה שנים לטוב לך ולתפארת לאומה.


  1. ברכה בשם אגודת הסופרים בנמל בן–גוריון לש"י עגנון, בשובו משטוקהולם לאחר קבלת פרס נובל ביום 11.12.1966.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

שאלת המשטר ויחסי שכנים

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

(מהוויכוח הפוליטי בוועידת עין-חרוד)

החבר ק. העמיד לפנינו דילמה: שלטון אבסולוטי של ממשלת המנדט או ממשלה לאומית. עד שאנו באים לתת תשובה לשאלה זו ולקבל איזו הצעה שהיא בדבר משטר פרלמנטרי, עלינו לברר לעצמנו היטב מהו תכנה האמתי של דרישת הממשלה הלאומית שאנו שומעים מפי האפנדים הערבים. אין זו דרישה לשלטון דימוקרטי, למשטר פרלמנטרי. יודעים אנו את שיחם ושיגם של האנשים האלה. הם רוצים בכוח הממשי, הפיסי לשלוט בארץ; הם רוצים להיות אדוני המצב, מכריעי הגורל של הארץ. ולדרישה זו עלינו לקבוע עמדה. וקודם כל אל נרמה את עצמנו – אין כאן שאלה של צורת הממשלה, של משטר וסדר, אלא של אדנות ושליטה ממשית. ובכלל זה גם הכוח והשלטון המוחלט להכריע בשאלה זכותנו לבנות את הארץ ולהאחז בה. זכות זו לא נוכל להפקיר בידי אלה הרוצים לעקרה ביסודה. מסירת גורל הארץ כלה לידים אלה סותרת את כל מאוויינו וחותרת תחת קיומנו ועתידנו. נגיד זאת בגלוי בפני כל העולם, בכל האומץ הדרוש נשמיע זאת באזני פועלי אנגליה ובאזני פועלי כל העולם. חלילה לנו להאפיל או לטשטש את העיקר הזה אף במשהו. אנו מאמינים בזכותנו ובצדקתנו ואנו דורשים את עזרתם של כל בני בריתנו בעבודה.

ביחסנו את הערבים עלינו להיות ישרים וגלויים. ההיסטוריה ציוותה עלינו לחיות יחד את הערבים – וביחסים היסטוריים אין הונאה. אל נפחד מהודות בגלוי, שבינינו הפועלים היהודים, ובין מנהיגי התנועה הערבית כיום – בין האפנדים, אין כל שפה משותפת. האפנדים רואים בנו לא רק מתנגד לאומי, אלא בעיקר שונא מעמדי. הדבר הזה הוא אולי רע מאוד – אולם כן הוא, ועלינו לראות את האמת כמו שהיא, נכוחות. מהמציאות לא נתעלם – היא לא תעלם. גם הח' ק. אינו בטוח אם יקבלו מנהיגי הערבים את הצעתו. אולם – מתנחם הוא – נבוא אליהם בהצעה דמוקרטית זו; יקבלו או לא יקבלו – אנו את נפשנו הצלנו. סטרטגיה זו היא מוטעית. בהצעות כאלו אנו משמיטים מידינו את הנשק, מבלי שנקבל תמורתו דבר. לא אותם נחייב בהצעה זו – אלא את עצמנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.